תעירו אותנו כשנגיע לרוסיה

1. אם נדמה לכם שסבלתם בהרבה דקות של כדורגל איום ונורא במשחקי ההצלבה של מוקדמות גביע העולם, זה רק כי (לפחות מבחינת כדורגל) אתם שייכים לאירופה העשירה והמפונקת.

הזוועה האמיתית מתרחשת רחוק מכאן, בשעות שבהן אתם ישנים או עובדים: ה־0:0 בין פרו לניו זילנד ו־0:0 בין הונדורס לאוסטרליה. אלו היו שחקנים עייפים שטורטרו מרחקים עצומים - כוכבי ניו זילנד, שמשחקים באנגליה או באירופה מקיפים את העולם לסיפור הזה - הפיקו מעצמם כדורגל מזעזע מול יריבים זרים להם לחלוטין.

ההשתתפות של ניו זילנד היא בעייתית מאוד. האזור האוקיאני כלל פעם את נבחרת ישראל, שהוחרמה באסיה ואוסטרליה. ישראל כידוע התקבלה לאירופה, ואוסטרליה ביקשה לעבור לאסיה כדי לשפר את הכדורגל שלה - כולל השתתפות במפעלי קבוצות. 

וכך ניו זילנד נותרה להתמודד עם כמה איים באזור שכלל לא מקיים משחקי מוקדמות, אלא שולח את מנצחת אליפות היבשת (2,800 צופים בממוצע) לפלייאוף, וגם מקבל כרטיס לגביע הקונפדרציות, כרטיס למשחקים האולימפיים וכרטיס לגביע העולם לקבוצות - פארסה. 

מחדל קטן יותר יחסית היה השער השוויצרי מול צפון אירלנד במשחק הראשון. שמונה שנים אחרי היד של תיירי הנרי, שיפוט טלוויזיה כבר קיים, ולא עושים דבר. 

2. ההסתבכות של איטליה מול שבדיה עוררה כמובן דיון במצב הכדורגל האיטלקי בעידן פוסט־פירלו. אין שום ספק, מדובר בסגל האיטלקי החלש שנות דור, אלא שהדברים הללו יחסיים. הרבה נבחרות שהעפילו - נניח איסלנד, סרביה או פולין - הן לא בעלות סגל חזק יותר. וכמוה גם שבדיה עם הסגל האפור שלה שנים. 

כשכמעט כל הסגל משחק באיטליה ויובנטוס לא מיוצגת מספיק בחלק הקדמי, אין באמת איטלקים התקפיים בכירים. והיא גם סבלה מהגרלה אכזרית - ספרד היתה גדולה עליה. אלבניה, ישראל ומקדוניה כל כך עלובות שהן לא הפעילו את מנגנון האזעקה.

3. העלייה של מרוקו למונדיאל היתה הרואית - לא קל לנצח את חוף השנהב, הנבחרת המוכשרת באפריקה בביתה, 0:2 - אבל בסופו של דבר מצביעה על הטרגדיה של כדורגל הנבחרות האפריקני. כדורגל של אירופאים עם שורשים אפריקניים. 

זה לא תמיד היה כך. כשמרוקו שיחקה במונדיאל 1998, רק שני שחקנים בכל הסגל לא היו ילידי מרוקו. 15 משחקני הנבחרת דווקא שיחקו באירופה, כי אז הכדורגל האפריקני הצליח לגדל שחקנים טובים מספיק. עכשיו כמעט כל הנבחרת ילידת אירופה. 

פיפ"א מקלה בשנים האחרונות על שחקנים לעבור בין מדינות אחרי ששיחקו בגילי הנוער או במשחקי ידידות. היא עושה זאת כדי לסייע לנבחרות האפריקניות וכדי לתת תחושה של משחק שמשגשג בכל העולם. במציאות היא גורמת נזק לכדורגל המקומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו