אל תסתלקו מזירת התאונה

מה מבקש קמפיין #metoo? חישבו על פצוע השוכב על הקרקע מדמם. גבר שעובר לידו שואל: "מה קרה לך?" הפצוע מספר שנהג דרס אותו. בתגובה מטיח ההלך בפצוע בזעם: "לא כל הנהגים דורסים אנשים! אני נהג ומעולם לא דרסתי אף אחד". ואז מסתלק מזירת התאונה ומותיר את הפצוע לדמם לבדו.

לא כל הגברים מטרידים, תוקפים, אונסים, מכים או רוצחים. אך הגיע הזמן שעוד גברים יצטרפו למאבק בתופעת האלימות, על שלל גווניה, כדי שנוכל כולנו - גברים ונשים - לחיות בביטחון. אם אתה גבר שלא פוגע, אבל לא מושיט עזרה לנפגעים ולנפגעות בסביבתך, אתה לא משנה את המציאות האלימה. במאמרו מיום א' (26.11.2017) ביקש גיל רונן שנחשוב שהוא פועל למניעת אלימות בחברה, אבל למעשה הוא חושש ממשהו אחר: שינוי כללי המשחק ולקיחת הכוח העודף שנמצא בידי הגברים.

מכיוון שבעובדות עסקינן, הנה עובדות אחדות, שהציגה המשטרה לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים. עובדה ראשונה: 80.6% מכלל הקורבנות בתיקי עבירות המין במשטרה הן נשים ו־97% מהחשודים גברים. יש גברים שפונים למשטרה בתלונה, אולם ברוב המוחלט של המקרים הסיבה היא שגבר אחר פגע בהם.

עובדה שנייה: שיעור הגברים, הנערים והילדים, מבין כלל המתלוננים במשטרה בגין עבירות מין, עומד על 19.4%, והוא גדול משיעורם מבין נפגעות ונפגעי האלימות המינית (רק 9.5% מהפונים למרכזי הסיוע הם גברים, נערים וילדים). נוסיף את הנתון המחריד שלפיו 35% מהנשים, שנרצחו בידי בני זוגן בעשור האחרון, התלוננו במשטרה לפני הרצח על אלימות - ונבין למה נשים רבות חשות מאוימות, לא רק מהגברים שבסביבתן, אלא גם מרשויות המדינה שאמורות להגן עליהן.

עובדה שלישית: בחברה שבה אנו חיים, יש לגברים כוח - כלכלי, פיזי וסימבולי - ולנשים יש פחות ממנו. כמעט 90% מהמנהלים הבכירים במשק גברים, יותר מ־70% מהסגל האקדמי בישראל מורכב מגברים, סביב שולחן הממשלה יש רוב גברי וכך במערכת הביטחון.

יחסי הכוחות בין גברים לנשים אינם שוויוניים; אך חשוב להבין: פמיניזם אינו שנאת גברים. הפמיניזם רואה בכל בנות ובני האדם יצורים אנושיים בעלי טווח רחב של יכולות קוגניטיביות ורגשיות, ללא קשר למינם. כולנו יכולים להעניק לזולת חמלה ורגישות. לצערנו, כל אדם עלול להפוך בשלב מסוים קורבן למקרה אלימות - מינית, כלכלית או פיזית. על כולנו מוטלת החובה לשנות את המציאות הזאת - נשים וגברים כאחד. הסיוע האמיתי לנפגעות ולנפגעים צריך להגיע לא רק מארגונים פמיניסטיים, אלא מכל איש ואישה בחברה. זה יקרה כשנפעל כולנו מול גילויי אלימות, כשנביע סולידריות עם הנפגעות והנפגעים, וכשלא נפעיל בעצמנו אלימות כלפי הסובבים אותנו.

יובל עופר היא דוברת שדולת הנשים בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו