פתאום מזדעזעים. כמי שמעולם לא יצא לו לבקר במועדון חשפנות (הפסדתי משהו?), התרגשתי לגלות שישראלים מזועזעים מכך שאדם מוכר מבלה במקומות כאלה, ואף מדבר בשפה מבישה. מתברר כי מעריצי תנועת "די לשחיתות" של אלדד יניב, שכתב כיצד הביא ישראלים לבילוי במה שכינה "בית הזונות המפואר ביותר באירופה", ובכן, אותם ישראלים סולדים מבילוי כזה.
ועדיין, אחרי כל הסערה משהו אחד היה חסר: אותו יניב עדיין לא סיפר לנו שראש הממשלה הוא שהדליף את ההקלטות של בנו, כדי להשכיח את פרשת הצוללות. מה מעכב אותו?
בעניין הזה אין טוב מאשר לפנות אל כתביו של רבי אלתר דרויאנוב, שם, בכרך השני, מופיע הסיפור הבא (בעריכה): שדכן הציע לאחד מחשובי וילנה כלה ממאזפבקה (עיירה קטנה) בשביל בנו, והפליג בשבחיה של הכלה. לא סמך אותו חשוב על עדותו של השדכן ונסע למאזפבקה כדי לחקור על טיבה של הכלה. אמר לו אחד מהקהילה: "ישמרך האל! היא מבלה בלילות עם כל הקצינים והרופאים שבעיירה".
מייד שב הווילנאי לביתו, וכשנכנס אצלו השדכן קיבלו בזעם: "חוצפה להציע בשביל בני בחורה, שכך וכך מעידים עליה".
הוציא השדכן את קופסת הטבק מכיסו, הריח וענה: "סלח לי, אבל כמה כבר יש במאזפבקה, קצינים ורופאים?"
היכונו למלחמה. ברשת רץ ראיון של ח"כית שחוששת שראש הממשלה יפתח במלחמה, כדי להשכיח מהציבור את ענייניו האישיים. מצד שני, במשך זמן רב הבטיחו לנו הנאורים - המחנה של אותה ח"כית - שאם האמריקנים יכירו בירושלים כבירת ישראל, תפרוץ מלחמת עולם וכל העולם המוסלמי יעלה עלינו. אז בתחילת השבוע פורסם שסעודיה מציעה לפלשתינים שהבירה שלהם תהיה אבו דיס, ובמצרים מתדרכים שדווקא רמאללה עדיפה בתור הבירה הפלשתינית.
מצד שני, אולי ניתן לשפוך מעט אור על העניין בעזרת סיפור מהימים המפוארים של בריה"מ ז"ל: אל בית הספר הגבוה לפיקוד ומטה שליד מוסקבה, הגיע פעם אנדריי גרצ'קו. הוא העביר הרצאה על האסטרטגיה של בריה"מ, ובסוף ההרצאה השאיר זמן לשאלות הקצינים. אחד הקצינים הצביע ושאל: "האם צפויה מלחמת עולם שלישית ומי יהיה האויב שלנו?"
גרצ'קו ענה: "לפי כל הסימנים, אנחנו מעריכים שהאויב יהיה סין".
הקצין ששאל אמר: "אבל אנחנו פחות מ־300 מיליון, והסינים יותר ממיליארד. אין לנו סיכוי".
גרצ'קו ענה: "במלחמות מודרניות לא הכמות חשובה, אלא האיכות. קח, למשל, את המזרח התיכון. 4 מיליון יהודים (זה מה שהיה אז) עומדים בהצלחה מול מאות מיליוני מוסלמים".
הקצין הקשיב ושאל: "האם יש לנו מספיק יהודים?"
מאיפה הם יודעים? דיווח שפורסם השבוע ב"הארץ" עסק בקרב על ההנהגה במרצ. כבדרך אגב, סיפר הכותב, רביב דרוקר, כי בסקרים שמזמינה מרצ על שמות שמתאימים להנהגה, מוזכר גם שמו שלו. מדובר ברעיון דמיוני, הבהיר. אוקיי, רעיון דמיוני. ובכל זאת, מעניין איך קרה שבמרצ הגיעו למסקנה שדרוקר מתאים לככב במקום הראשון ברשימה.
הקושי לעיתים של אנשים להסתיר מי הם באמת, מביא אותנו אל אחד הכותבים החשובים במאה ה־19 ומהבולטים בתקופת ההשכלה, ראובן־אשר ברודס. וזה הסיפור: שלושה עישנו יחד בשבת. אחד מהם היה, ראובן־אשר ברודס. עברו ברחוב חרדים והתחילו מקללים אותם. קם אחד מהמעשנים, התנצל ואמר: "שכחתי ששבת היום". התנצל גם השני: "שכחתי שאסור לעשן בשבת". אמר ברודס: "גם אני שכחתי".
רגזו החרדים: "מה אתה שכחת?"
ענה ברודס: "אני שכחתי להגיף את התריס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו