כמו תוכים. בשנים האחרונות הפסיקו במערכת החינוך את השינון. כשהייתי תלמיד היינו צריכים ללמוד בעל פה יצירות שלמות, משירת דבורה וקינת דוד, ועד "כחום היום" של טשרניחובסקי ו"הבריכה" של ביאליק. שלא לדבר על קטעים שלמים ממסכת אבות. כשהייתי תלמיד שנאתי את זה, אבל שנים אחר כך הבנתי שטעיתי והפכתי לתומך גדול של שינון. רוב חבריי היו נגד. הייתי במיעוט זניח.
בימים האחרונים מתברר שניצחתי. כשיצאו לאור ההקלטות של יאיר נתניהו שמעתי אותן שמונה פעמים ביום אחד בתוכניות האקטואליה ובחדשות. ואילו השבוע, באחד הימים בלבד, שמעתי את הקלטת השיחה של שרה נתניהו תשע פעמים. באחד המקרים נמאס לי והחלפתי תחנה, רק כדי ליפול על אותה הקלטה בתחנה אחרת. רק מי שסובל (או במקרה הזה, נהנה) מבעיות שמיעה לא יודע הכל בעל פה. כן, השינון שוב באופנה.
עניין של מיתוג. אריק שרון ז"ל הבין את מה שהממשלה הזו לא מבינה: הכל עניין של מיתוג. במקום מסתננים ומבקשי מקלט - תתחילו לדבר על מתנחלים מסודאן. ובמקום גירוש תקראו לזה התנתקות. ופתאום תראו איך כל המכונים "אנשי רוח" יהיו בעד.
אתם יודעים מה אתם עושים? פרסומת לפארק שעשועים, קולומביה
לוגיקה למתחילים. במשך שנים השמאלנים מספרים לנו שאנחנו חייבים לעשות ויתורים למען השלום, כי בלי שלום מסוכן כאן, יש מלחמות, וטרור וסכינים ומטענים ויריות וקסאמים וגראדים. אז ניתן לפלשתינים מדינה, הם אומרים, ונקבל בתמורה ביטחון. זה נשמע מפתה, אבל עוברות להן חמש דקות, ומספרים לנו שאי אפשר להחזיר מסתננים לאפריקה, כי שם מסוכן, ואנחנו "שולחים אותם אל מותם". רק פה, בישראל, יש ביטחון. רגע, יש פה ביטחון? אז לא צריך לתת לפלשתינים שום דבר: כבר בטוח פה.
עכשיו, אני רוצה להבין, אם צריך לתת לפלשתינים מדינה, כי לא בטוח פה, אז אפשר להחזיר את המסתננים לאפריקה המסוכנת, כי גם פה מסוכן. ואם אי אפשר להחזיר אותם לאפריקה כי שם מסוכן ופה בטוח, אז לא צריך לתת לפלשתינים מדינה, כי כאן כבר בטוח. תודיעו לי כשתחליטו.
אבל עד שהחמוצים יחליטו אם מסוכן אצלנו, אפשר לדפדף בכרך הראשון של כתבי רבי אלתר דרויאנוב, ושם, בסעיף 712, ניתן ללמוד משהו על הסכנות שבמלחמה. וזה הסיפור (המקוצר): כשכבשו הרוסים את גליציה (בעבר נסיכות עצמאית וכיום חלק מפולין ואוקראינה), החביאו היהודים את נשיהם ואת בנותיהם, שלא תשלוט בהן עינם של קוזאקים (הקוזאקים, שנלחמו לצד הרוסים, היו שבט טטרי שנחשב לאלים וחסר מעצורים. אמרו על הקוזאקים שבכל שטח שכבשו, אנסו את הנערות). ישבו הנשים הצעירות חבויות במרתף סמוי מן העין, פתאום נפתחה הדלת וזקנה בת 70 נדחקה ונכנסה לשם.
תחילה נבהלו תושבות המרתף, וכשראו את הזקנה, לא יכלו לכבוש צחוק בפיהן ושאלו: "סבתא, למה את מתחבאת?"
החזירה להן הזקנה: "שמא יש לרוסים גם קוזאקים זקנים".
המקום הנכון. השבוע היתה סערה בעקבות ניסוי שעשו יצרני מכוניות בגרמניה: נתנו לבני אדם לנשום גזים שנפלטים ממנועי דיזל. סליחה? אז איפה רציתם שיבדקו השפעה של גזים על בני אדם? למי יש את הניסיון הכי גדול בתחום?
בעניין החוק הפולני. החוק הפולני הפתיע מאוד כמה מאיתנו. כאילו אנחנו לא יודעים מיהם הפולנים. הנה סיפור שמלמד משהו על העניין, היישר מהכרך הראשון של כתבי רבי אלתר דרויאנוב: אציל פולני נכנס אצל מלווה יהודי ואמר לו: "להתמיה אותך באתי. אני פלוני בן פלוני. אין אתה מכירני, ואף על פי כן הייתי רוצה שתלווני כך וכך ממון".
ענה לו היהודי: "הרבה יותר אתמיה אני אותך. אני מכירך, ואף על פי כן אלווה לך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו