שיטת הפעולה של הנשיא טראמפ מתחילה להתחוור - ומי מיריביו ואויביו שאינו מבין זאת, מסכן את עצמו. לפעמים הוא שועט קדימה, לפעמים מבצע נסיגה טקטית - אך מבלי להסיר מבטו מהיעד הסופי. כך היה ברפורמת המסים, כך בעניין המכסים על היצף הפלדה והאלומיניום, כך בנושא צפון קוריאה וכך עשוי להיות גם בעניין הסכם הגרעין עם איראן.
לבנימין נתניהו יש חלק משמעותי ביותר בחשיפת תוכניות הגרעין של איראן לארה"ב ולעולם. הוא מצא בטראמפ שותף לא רק לדאגה ולהבנת האיום, אלא גם לנקיטת צעדים מעשיים לבלימתו. כשטראמפ אמר עוד במערכת הבחירות שההסכם עם איראן הוא הגרוע והמטופש ביותר, הוא אותת לכולם שהוא מתכוון לפעול אם לביטולו ואם לתיקונו בסעיפים מרכזיים, וכן לבלימת פעילויות איראניות אחרות המאיימות על העולם, כגון פיתוח הטילים לטווח ארוך ופעולות הטרור.
היו מי שזלזלו בהכרזותיו ולא נלאו מלהצהיר עד כמה השיג ההסכם את מטרותיו. הם הדגישו את "שיתוף הפעולה המצוין" של האיראנים עם מנגנון הפיקוח של האו"ם (תוך התעלמות מהעובדה שלמנגנון הזה אין גישה למתקנים הצבאיים). מתנגדי טראמפ, גם בארה"ב, חזרו וציינו שבשל "קשיי התפקוד" של הנשיא הוא השליך את תפוח האדמה האיראני הלוהט לידי הקונגרס - מבלי לתפוס שהמהלך היה מתואם ומתוכנן.
יש להניח שהיה ברור לטראמפ (וכנראה גם לנתניהו), שביטול מוחלט של הסכם הגרעין איננו אפשרי, אבל ללא ארה"ב ההסכם דומה למבנה ללא יסודות. שכן, הממד הכלכלי המכריע שלו - ביטול העיצומים והאפשרות לחידושן - תלוי לחלוטין ברצון הממשל והקונגרס בוושינגטון. נראה שכוונות ארה"ב עוררו את האירופאים לנסות לקדם בעל כורחם הסכם המשך עם טהרן, שבין השאר יתייחס לנושא הטילים, ויהפוך את ההגבלות הזמניות על העשרת האורניום לעניין קבע.
המשוואה שטראמפ הציע לאירופאים פשוטה: אנחנו נפסיק לפעול נגד ההסכם ולא נחדש את העיצומים - בתנאי שאתם תתמכו בהתניות שלנו לאיראן בעניין העשרת האורניום, שיפור הפיקוח והרחבתו למתקנים הצבאיים - ובעיקר, הכנסת נושא פיתוח הטילים למסגרת האיסורים. כל זה לא היה קורה לולא האיום המפורש של ארה"ב, שללא פעולה מספקת מצד האירופאים, היא תחדש באופן חד־צדדי את העיצומים, מה שירוקן את ההסכם מתוכנו.
האירופאים - החוששים לאינטרסים הכלכליים שלהם עם איראן וגם מצעדים צבאיים של ארה"ב נגד איראן, אם לא יושג פתרון - מיהרו לשגר את שר החוץ הצרפתי לטהרן כדי לבדוק את תגובת האיראנים לשינויים ולתוספות המוצעים. כלפי חוץ התגובה של טהרן היתה בשלב זה דחייה מוחלטת, אך יש לחכות ולראות אם גם הם, כמו מנהיג קוריאה הצפונית, יתחילו להפנים שטראמפ איננו אובאמה, ושכמו בעניינים אחרים, הוא כנראה לא מתכוון לוותר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו