אנחנו כבר רגילים לסבב הזה - פעולה אגרסיבית נגד ישראל, ישראל מגיבה, השמאל נעמד על רגליים אחוריות ואז נזכר בתהליכים משנות ה־30 או מתבייש ודורש וועדת חקירה. אלא שהפעם הסבב הפבלובי הרגיש קצת אחרת. אפילו התקשורת המרכזית, שנוטה ללטף את האגף השמאלי במפה הפוליטית, איבדה סבלנות. התחושה הייתה שנחצה כאן גבול - הזדהות מבית עם האויב, וניכור מופגן כלפי האורגניזם הריבוני שהשמאל אמור להיות חלק ממנו.
הפעם, כשנציגי השמאל טענו שהם פועלים למען האינטרס הישראלי, זה נשמע לא אמין. לכל מדינה ריבונית ישנה זכות מוחלטת להגן על גבולותיה. כשאלפי פעילי טרור שועטים לגבולות האלה, אין מרחב לפרשנות מקלה. בכל זאת, בשמאל פירשו, והתביישו.
כדי להבין את התמונה צריך לקשר את התגובות בשמאל "להפגנת השיבה", עם התגובות שם לתופעת המסתננים הבלתי חוקיים. בשני המקרים ישראל פועלת כמו כל מדינה מערבית ע"פ החוק הבינלאומי; בשני המקרים נושא הריבונות עומד במרכז; בשניהם מדובר בראש ובראשונה בשמירה על הגבולות ובשני המקרים השמאל מתייצב באופן נחרץ לטובת פורעי החוק ומתעלם מהסכנות הנשקפות לאזרחי ישראל.
במובנים רבים השמאל הישראלי מיישר קו עם השמאל הפרוגרסיבי במערב. האנתרופולוג השבדי איה קרלבום כתב על התגובה הפבלובית התמוהה של השמאל. מדובר באורגניזם שתוקף את עצמו. על פי קרלבום, השמאל המודרני יזהה תמיד את החלש כצודק והחזק כחוטא. הקריטריונים מוסדרים: המסתנן הוא החלש והאזרח חזק; השחור חלש והלבן חזק; הערבי חלש והמערבי חזק וכדומה.
קרלבום נדרש לסוגיה בעקבות מצבן האומלל של נשים שבדיות המבקשות הגנה מפני הפליטים המוסלמים שממררים את חייהן במרחב הציבורי. רבות מהן עזבו את מולדתן בשל כך. האליטות הציבו את זכויות ה"חלש" על פני זכויות האזרחים (בעיקר האזרחיות), כי גם כשהחלש פורע חוק או מסכן חיים - הוא תמיד צודק.
השלכות התפיסה ההרמטית הזאת ניכרות גם בארץ. הערבי ייתפס לנצח כצד החלש, ולכן תמיד צודק. כתוצאה מכך, גם אם זה פעיל חמאס מוכר השועט לגבול הישראלי ובידו בקבוק תבערה שנועד לקפד חיים - יש להתייחס אליו כקורבן תמים, ואז לבַכּוֹת את מותו. מותו הוא התגלמות פשעי הקולוניאליזם הלבן על המוסלמי המוחלש.
התפיסה הזאת השתרשה כה חזק בשמאל העולמי והישראלי, עד שדומה שכמעט אין כיום שום פעולת הגנה ישראלית הנתפסת לגיטימית בעיניהם. הנהי והזעם כלפי הצד הישראלי, בעקבות ניסיון המחבלים לחדור לגבולות המדינה, ממחישים עובדה קשה ומצמררת: מבחינתם מרחב התגובה הישראלית קוצר לטווח של אפס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו