אתגרי ההסברה הישראלית הולכים ומתעצמים בשנים האחרונות, לנוכח המאבק ב־BDS - מערכה כלל־עולמית משומנת של חרם, משיכת השקעות ועיצומים נגד ישראל.
שונאי ישראל אינם בוחלים באמצעים לסלק את ישראל מהזירה הבינלאומית; כזה היה המאמץ שנכשל, להוציא את ישראל משורות ארגון הכדורגל פיפ"א. מול החרמות, נאלצת ישראל להביא הוכחות להיותה דמוקרטיה ליברלית, השומרת בדבקות על ערכים של כבוד האדם וחירותו.
דומה שסיפור אחד היה עשוי להפוך את הקערה מבחינה הסברתית לטובת ישראל - הטיפול בנפגעי מלחמת האזרחים בסוריה. מאז תחילת המלחמה עקובת הדם ב־2011, טופלו בישראל יותר מ־5,000 סורים - ילדים, מבוגרים וחיילים.
מייד עם מתן אישור צה"ל להכנסת הפצועים הסורים לשטח ישראל ב־2013, נרתמו ארבעה מוסדות רפואה בצפון הארץ לקלוט את קורבנות המלחמה האכזרית. אזרחים ועמותות בישראל קמו לסייע לאזרחי "מדינת אויב" באספקת ציוד הצלה, מצרכי מזון ובעיקר תרופות ועזרים רפואיים, חלקם מצילי חיים, כמו גם בהכשרת רופאים סורים הפועלים בתנאים בלתי אפשריים בבתי חולים הרוסים.
ספק אם ישראל השכילה למנף את ההיבט ההומניטרי הזה להסברה בעולם. מנהיגים ישראלים מתבטאים אמנם בנושא הסורי בראיונות לתקשורת, אף שמורגשת זהירות רבה בדבריהם, מחשש לעתיד הסורים החוזרים הביתה מאשפוז בישראל.
ארגז הכלים ההסברתי כולל גם 13 ארגוני מתנדבים, הפועלים בישראל דרך קבע, ודרוכים למשימות הצלה, פינוי נפגעים וסיוע הומניטרי כמעט בכל מקום בעולם. יחידת פיקוד חיפוש והצלה של צה"ל, כמו גם ארגונים ישראליים חוץ־ממשלתיים ואף אזרחים ישראלים בודדים, סיפקו מענה הומניטרי ורפואי לאלפי אנשים בתריסר מדינות מאז 1983: קמבודיה, מקסיקו, טורקיה, קוסובו, אתיופיה, אל סלוודור, הודו, פרו, אינדונזיה, רומניה, מקדוניה, האיטי, יפן, תאילנד, הפיליפינים, נפאל, קניה, וכן סיוע לנפגעי סופת ההוריקן קתרינה בארה"ב בשנת 2005.
משרד החוץ הישראלי עוסק בהסברת עמדות ישראל מול ממשלות, ארגונים ואזרחים ברחבי העולם ומפעיל כ־350 ערוצי דיגיטל מגוונים להסברת ישראל בעולם ב־50 שפות, כולל 63,000 עוקבים במדינות ערביות בעולם. המשרד לעניינים אסטרטגיים, בראשות השר גלעד ארדן, זכה ב־2017 לתקציב מוגדל של 46.5 מיליון שקלים, במטרה לשפר את תפקודו, לנוכח איומי החרם הבינלאומי.
למרות האמור, עוד לא נמצאה הנוסחה לעצירת כישלונות הסברתיים דוגמת הפרשנות האירופית לאירועי הטרור על הגדר בעזה. המערכה ההסברתית מחייבת תחכום ויצירתיות. על המדינה להקים רשת מתואמת היטב של אנשי הסברה ותקשורת מיומנים, ישראלים ויהודי תפוצות, שיפעלו בארצות עולם, במשק, בחברה ובאקדמיה, במטרה למנוע את הניסיונות לדה־לגיטימציה של ישראל והשחרת פניה בעולם.
לצד מקצועני ההסברה חשוב לתמרץ אנשי עסקים ישראלים הפוקדים שוקי עולם במסגרת עבודתם, לקחת חלק פעיל במטלות ההסברה הישראלית. לאומת הסטארט־אפ יש את הכלים והטכנולוגיות "להפוך עולמות" כדי לזכות באהדת העולם הנאור. רשת ההסברה הישראלית חייבת לתפקד בדומה למערכת הגלובלית של ה־BDS, ללא גבולות. ללא מגבלות. כי בדמנו היא.
דניאל צימט הוא אסטרטג שיווקי, מחבר הספר "פרצופה של מדינה - תדמית ערים ומדינות בעולם תחרותי"
