שיעור בהיסטוריה לנסיך הכתר וויליאם

במסגרת היערכותם מחדש של הבריטים למצב הבינלאומי שיצרה פרישתם מהשוק האירופי, נשלח הנסיך וויליאם, הוא הדוכס מקיימברידג', לביקור רשמי ראשון של בן משפחת המלוכה בישראל. הבריטים עושים זאת מתוך אינטרס ברור של חימום הקשר בין שתי המדינות, בשל מעמדה המתחזק של מדינת ישראל - הן בפן הכלכלי והן בפן הפוליטי (דלת פתוחה בבית הלבן, בקרמלין ואפילו בהודו) - פרי עבודתו רבת השנים של ראש הממשלה נתניהו. 

יחסי הבריטים עם הציונות החלו כשהתנועה הציונית העמידה אלפי מתנדבים יהודים מרחבי העולם, שהתגייסו להילחם במסגרת הצבא במלחמת העולם הראשונה הבריטי נגד גרמניה ובעלות בריתה. היו אלה הגדודים העבריים שעליהם חלמו יוסף טרומפלדור וסבי, ואשר הוקמו תודות לפעולתם המשותפת במהלך המלחמה. 

התנדבות הציונות למאמץ המלחמתי היתה גם הסיבה לכך שהתנועה הציונית הוזמנה לוועידת השלום בפריז, להציג את עמדתה ביחס לעתיד פלשתינה־א"י (ישראל וירדן של היום). בסוף פברואר 1919 הופיע חיים ויצמן בראש קבוצה גדולה של התנועה הציונית והציג רשימת דרישות. כל הדרישות הוכנסו לכתב המנדט הבריטי על פלשתינה. כתב המנדט היה הסכם בינלאומי שאושר בוועידת סן רמו ב־1920 ואושרר סופית במליאת חבר הלאומים ב־24.07.1922. בכך נכנס כתב המנדט לחוק הבינלאומי, והוא בתוקף עד היום. 

לאו"ם, שהוקם אחרי ביטול חבר הלאומים, היה חלון הזדמנויות של כמעט שלש שנים להחליף את שלטון המנדט בשלטון "נאמנות" המוגדר באמנת האו"ם. אילו בחר לבצע החלפה כזו, היה יכול לקצץ בזכויות העם היהודי; אך הוא בחר שלא לעשות זאת, ובכך שימר את זכויות התנועה הציונית לריבונות בלעדית על פלשתינה־א"י המוגדרת בכתב המנדט. 

גם בריטניה לא ניצלה את חלון ההזדמנויות לבטל את מימוש כתב המנדט למדינה יהודית. מדינת ישראל הוכרזה שמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי על א"י. בן־גוריון רצה שהמדינה החדשה תהיה המימוש של המנדט על א"י, ובכך תירש את הזכויות לריבונות בלעדית על א"י כולה, שהוקצתה בכתב המנדט לתנועה הציונית. בריטניה בחרה שלא לעשות דבר, ולכן לא נקטה צעדים נגד הכרזת המדינה. בכך נכנסה מדינת ישראל לנעלי הזכות לריבונות בלעדית על א"י כולה, כולל ירושלים כולה, כשהיא מעוגנת לחלוטין בחוק הבינלאומי ותקפה עד היום.

במהלך רוב תקופת המנדט נקטה האדמיניסטרציה הבריטית מדיניות שהפרה את החוק הבינלאומי, שכן היא הפרה את מחויבותה בכתב המנדט לעידוד עלייה יהודית. גם המדיניות הבריטית מאז מלחמת ששת הימים נוגדת את החוק הבינלאומי - והגדרת ביקור הדוכס מקיימבריג' בכותל המערבי כביקור בשטח "כבוש" היא דוגמה טובה לכך. זו פגיעה בזכותנו לריבונות בלעדית בירושלים. 

יש לקוות שמנהיגי ישראל שנפגשו עם הדוכס יעבירו דרכו מסר, שישראל רוצה לשים מאחוריה את היחס הלא מכבד הבריטי לזכויותינו, תוך שהיא תעזור ככל יכולתה לבריטניה לעבור את הניתוק מהקהילה האירופית בשלום. הבריטים מצידם יכירו בזכויות מדינת ישראל לריבונות מלאה על כל א"י המערבית, כפי שנכתב בכתב המנדט שהם היו ממנסחיו. יש לקוות שרה"מ ונשיא המדינה, המקפיד לבטא את זכותנו לריבונות על ירושלים בכל הזדמנות, היטיבו לבאר לנסיך וויליאם את האמור לעיל בעת פגישתם, גם אם ייתכן שלא אהב לשמוע זאת.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו