כשאביי אחמד, ראש ממשלת אתיופיה הצעיר, ואויבו המושבע עד כה, נשיא אריתריאה איסאייס אפוורקי, פצחו בריקוד לאחר שחתמו ביניהם על הסכם היסטורי, התברר כי למרות שיש צורך בשניים לטנגו, די באחד כדי להזמין את בן הזוג. האחד הזה צריך גם להיות מי שמוכן להקריב את חייו למען עשיית שלום, עם מי שנתפס כפרטנר בעייתי ואלים.
המזמין הוא אביי. האיש המיוחד הזה, העומד לחגוג בעוד ימים אחדים את יום הולדתו ה־42, הוא תופעה שנחשפה בפני העולם רק לפני חודשים אחדים, ואם יצליח - ישפיע גם עלינו, משום שחלק מן הפליטים האפריקנים בישראל מקורם באריתריאה, וישובו אליה, אם לא יימצאו בסכנה.
מלחמת אתיופיה־אריתריאה נמשכה עשרות שנים, אם כחלק מן המאבק האריתריאי לעצמאות מאתיופיה, ואם כחלק מן המאבק על הגבול בין השתיים, לאחר שאריתריאה זכתה בעצמאותה ב־1993. ב־2000 קיבל האו"ם החלטה מפורטת לסיום הקרבות, אך אתיופיה לא היתה מוכנה לממשה והאלימות לא נפסקה.
כ־80 אלף איש איבדו את חייהם במלחמה. לכאורה מדובר בפיל וזבוב: באריתריאה חיים פחות מ־6 מיליוני אנשים, ובאתיופיה - 105 מיליון.
בראש אריתריאה, מאז עצמאותה, עומד אפוורקי בן ה־72, ראש המפלגה החוקית היחידה בארצו - "חזית השחרור של העם האריתריאי" - ומי שנחשב למפר סדרתי של זכויות אדם. הוא עמד בראש ארגון סטודנטים באוניברסיטת היילה סלאסי, הפסיק את לימודיו ונכנס לפעילות במיליציית שמאל שתבעה את עצמאות אריתריאה בשנות ה־60.
ב־1991 כבש ארגונו את כל שטח אריתריאה ונכנס לאסמרה, ומאז הוא מנהיג את ארצו הנחשלת ביד רמה. הוא הנהיג שירות חובה צבאי מגיל 18 ועד גיל 55, ומי שמשתמט ונתפס צפוי לעונש מוות.

אביי (משמאל) ואפוורקי. הסכם אמיץ // צילום: אי.אף.פי
הדיקטטורה האריתריאית היא מהבוטות בעולם. לפני שלוש שנים קבע צוות מומחים של האו"ם כי התנהגות הנשיא עלולה להיחשב לפשע נגד האנושות, בשל משטר האימה שהקים. הוא הביא למאסר של כ־10,000 איש, ומשטרו משתמש בעינויים כענישה. אתיופיה היתה יכולה, לא בלי צדק, להודיע כי אפוורקי הוא טרוריסט ואיננו פרטנר, אבל אביי החליט אחרת.
ראש ממשלת אתיופיה החדש הוא בן לאב מוסלמי ולאם נוצרייה. הילד המחונן הוקסם מעולם המחשבים, לאחר מכן שירת בצבא, בחיל המודיעין, והשתחרר כסא"ל. באוניברסיטאות אתיופיה ולונדון עשה את שלושת תאריו על מנהיגות כסוכנת שינוי, ועל דה־אסקלציה של עימותים.
הוא נבחר לפרלמנט במסגרת "ארגון הדמוקרטיה העממית", כיהן כשר המדע והטכנולוגיה, ולאחר שרה"מ התפטר, החליף אותו כראש המפלגה וב־2 באפריל השנה זכה בתמיכת הפרלמנט לראשות הממשלה.
אביי לא בזבז רגע. הוא מוביל רפורמות ההפרטה, שחרר אלפי אסירים פוליטיים, חנן שבעה נידונים למוות והודיע כי יבטל את החוקים ה"דרקוניים", לדבריו, שנבעו ממצב החירום - שגם אותו הוא מתכוון לבטל.
אבל ההפתעה הגדולה ביותר היתה כשהודיע על מימוש החלטת האו"ם מ־2000. הוא נסע (לביקור ראשון בדרג כזה זה 20 שנה) לאסמרה, בירת אריתריאה, חתם עם אפרווקי, נאות לחילופי שבויים והכריז: "שוב אין גבול בין אתיופיה ואריתריאה, כי גשר האהבה הרס אותו". לא פחות.
אבל למהירות המדהימה של המהפך הזה יש מחיר. לפני פחות מחודש נערכה באדיס אבבה הפגנת תמיכה שקטה באביי. עם סיום דבריו של ראש הממשלה הנמרץ, נזרק לעברו רימון. שני אנשים נהרגו, ו־165 נפצעו. הוא יצא בלא פגע, אך הבין שעליו להזדרז. המזמין לטנגו עלול לשלם בחייו. יש תקדימים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו