מכבי ת"א לא יכולה להתלונן על הגרלת סיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית, שזימנה לה מפגש כפולה מול פיוניק ירבאן, אבל צורת המשחק של הצהובים הערב בארמניה שידרה נינוחות יתר.
מכבי היתה חלשה, ולא הזכירה את הקבוצה האינטנסיבית והתכליתית של הסיבובים הקודמים. ההגנה היתה הססנית ולא מתואמת, המשחק לא שטף ולא היה מספיק מהיר, היתה חסרה הצטרפות של שחקני הקישור והמגנים להתקפה, והצהובים התקשו לייצר מצבים ממשיים.
בנוסף, מכבי איבדה הרבה כדורים ולא היתה מרוכזת באיזורים המסוכנים, מה שמנע ממנה לעשות את הפעולות המכריעות.
מי שממשיך להיות יציב וטוב הוא ז'איר אמאדור, שמדי משחק מחזק את התחושה שמכבי עשתה עסקה מצוינת. לעומתו, שחקני הקישור של ולאדן איביץ' יצטרכו להעלות הילוך בהמשך. טוב לראות שחקנים כמו דן גלזר ורוסלן ברסקי תופסים מקום, אבל אייל גולסה חייב להיות יותר מעורב במשחק ההתקפה ולהגיע לאזורים המסוכנים. כך גם דור מיכה, שהוא המפתח באספקת הכדורים לחלק הקדמי.
פרט לעומר אצילי, שפה ושם ניסה לייצר מהלכים מעניינים, לא היו למכבי רעיונות במשחק.
באופן תמוה איביץ' מעדיף את ארון שוינפלד על וידאר קיארטנסון, והפעם האיסלנדי נשלח לדשא רק בדקות האחרונות למרות שיכולת הסיום שלו מול השער טובה בהרבה מזו של שוינפלד.
אלירן עטר, השחקן החם של איביץ', היה הפעם פושר מאוד. על רקע האפרוריות הכללית מכבי היתה צריכה פעולה אישית שתעשה את ההבדל, ועטר הוא האיש שממנו מצפים לעשות זאת בתקופה הזו.
למזלם של הצהובים הם נתקלו הערב ביריבה נחותה מהם בכמה דרגות, שלא ידעה לנצל את הריפיון שלהם. פיוניק יכולה להרגיש מאוכזבת מהתוצאה, כי שני האיומים הרציניים במשחק דל האירועים היו דווקא ליד השער של פרדראג ראיקוביץ', אבל אז ראינו את חוסר האיכות של הארמנים ליד השער.
המשחק הזה לא ייכנס לספרי ההיסטוריה של מכבי ת"א, אבל התוצאה סבירה ומכבי, שעדיפה על הארמנים בכל פרמטר, תשלים את העבודה בשבוע הבא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
