חסימה. בעיניי יש היגיון בדרישות הלהט"בים בענייני פונדקאות, אבל היגיון באפליית מגזרים שונים בתחביב המתפתח חסימת כבישים, אין. אם היה מותר ללהט"בים לרדת לכביש מהיר ולחסום את התנועה, בלי שהמשטרה תפנה אותם, אז גם לפלג הירושלמי מותר, בלי שהמשטרה תפזר את מפגיני הפלג באמצעות זרנוקים של נוזל בואש.
לכן, אני קורא מעל במה זו, לכל מי שהתייצב מול או על במת המחאה נגד חוק הלאום ומבקש, תצעקו איתי: שוויון לכולם! להט"בים, דרוזים, מתנחלים וחרדים - לכולם מותר לחסום כבישים, עירוניים ובין־עירוניים. מי שלא מצטרף למחאה צודקת זו, מסיר מעל פניו את המסכה, תומך באפליה ובכיבוש של הכביש. ובגלל שאני רוצה להאמין שהמתכנסים בכיכר מאמינים לפחות למילה אחת שיוצאת מפיהם כשהם דורשים שוויון, אני אתן להם הזדמנות להוכיח זאת, ולהצטרף אלי במוצ"ש הקרוב בכיכר.
בגלל הסיכוי הקלוש שאיש מאותם מפגינים לא יופיע, הנה סיפור מתוך "מעשים שהיו בעירנו", המתכתב עם מי שמפגינים בעד שוויון, אבל רק לחלק מאיתנו: ניגשה אישה אל הרב לאחר התפילה ואמרה לו: "זה בעניין בעלי. אני צריכה שתציל אותו".
שאל הרב: "מה קרה לו?"
ענתה: "בעלי, לא עלינו, התחיל להתחזר ומרבה להתפלל וללמוד תורה. שעות רבות בכל יום הוא יושב עם הגמרא".
תהה הרב: "מה הבעיה עם זה? הרי זה בדיוק מה שגם אני עושה".
אמרה האישה לרב: "אי אפשר להשוות. זה התפקיד שלך. בשביל זה הקהילה משלמת לך. אבל בעלי, השם ישמור, התחיל גם להאמין בזה".
בשם אומרו. במסכת מגילה נאמר: "אמר רבי אלעזר (בשם), אמר ר' חנינא: כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם". זה הזמן, אם כן להביא גאולה לעולם: "יש כאלה שיטענו שאנחנו גזענים או אנטישמים, ושלכל אחד יש את הזכות לגור איפה שהוא רוצה. זה לא נכון, כי השתלטות שכזו משנה את צביון השכונה, מפחיתה את ערכי הדירות, מחזירה בתשובה נערים, ועלולה לסגור רחובות בשבת ומרכזי בילוי". (ח"כ לשעבר ניצן הורוביץ מסביר ב־2009 למה חוק הלאום, שמאפשר להקים יישובים ליהודים בלבד - צודק ולא גזעני).
דרוש שוויון. חסימת נתיבי איילון כחלק מהפגנת הלהט"בים // צילום: זיו קורן
חזירות. בפורומים של שמאל יש התרגשות כבר כמה ימים מכך שעיתון הפסיק להעסיק מאייר שצייר את מי שהצביעו בעד חוק הלאום בדמות חזירים. סתימת פיות, וכל הג'אז הזה, השכיחו מהם את טטיאנה סוסקין, שנידונה למאסר כיוון שציירה חזיר וכתבה עליו מוחמד). וכל זה מזכיר סיפור מכתבי ר' דרויאנוב: רבי משה־מרדכי, בנו ויורש כיסאו של האדמו"ר הזקן ממקארוב, נהג בפשטות: מלבושיו היו תמיד מלבושי סוחר, וכשהלך בדרך לא היתה פמליה הולכת עימו. פעם אחת נסע ברכבת. נטפל אליו יהודי אחד, שלא הכיר אותו, ומעניין לעניין סיפר לו עסקי מסחרו בבהמות, וקבל לפניו שעסקיו אינם מצליחים.
לאחר שסיים, שאל את רבי משה־מרדכי: "ובמה אתה עוסק?"
השיב לו רבי משה־מרדכי: "גם אני יש לי עסק בבהמות, והוא, ברוך השם, מצליח".
זה לא. מה משותף לכל המרואיינים השמאלנים השבוע? כולם ניסו לשכנע אותנו באמצעות המשפט: "זה לא עניין של ימין ושמאל".
תפירה גסה. השבוע פורסמו הקלטות של צמרת המשטרה, המוכיחות כי החקירה נגד גל הירש נתפרה כדי למנוע ממנו להיכנס ללשכת מפכ"ל המשטרה. מכאן עולה השאלה: האם תפירת חקירות־סרק נעצרת בהפלת בכיר בדרג של מפכ"ל, או שהשימוש בטכניקה הזאת מגיע גבוה הרבה יותר?
זה הפאנץ'. הבדרן אסף הראל הודיע שירוץ לראשות עיריית תל אביב. סוף־סוף יצאה לו בדיחה מוצלחת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו