שוב נתרגש מתמונות של ילדי כיתה א' עם ילקוטים נוצצים, צהלות שמיניסטים מתחבקים וגם הורים כועסים על הכיתה הצפופה. כי ילדים הם בנפשנו.
אך ישנן תמונות סמויות מעינינו, חשובות לא פחות: לא נראה את פניהם של אלו שחיוך סתמי על פניהם אך ליבם גועש מחרדה, מכאב ומתסכול; ילדים שהחיים היכו בהם והם ההורים של הוריהם; ילדים שחוו בעבר כישלונות חוזרים; ילדים החסרים מיומנויות חברתיות ו"לא הולך" להם עם חברים, וילדים שחוו מעברים חדים והם מרגישים כאילו נחתו מכוכב אחר.
איך עוזרים להם? מה תפקידנו כהורים וכמחנכים בשנות הלימודים הארוכות שלהם? כמה עקרונות קצרים עשויים לסייע.
(1) שמירה על ערוץ תקשורת פתוח עם המבוגרים המשמעותיים. הורה או מורה שיפתח את הקושי עם הילד, ישתתף בצורה מבוקרת בקשייו ויזמין לשיח גלוי, עשוי להיות הכתף התומכת. (2) חינוך לבקשת עזרה ולקבלתה - בקשת סיוע נחשבת בטעות לסימפטום של חולשה. ההפך: בקשת עזרה היא אחד המאפיינים של אנשים בעלי חוסן נפשי. (3) טיפוח חוזקה - גם לאדם בעל חולשות, יש כישרון או תכונה שניתן לטפחם. חשוב לזהות אותם ולהשקיע מאמצים בטיפוחם ובהבלטתם.
(4) הערכת המאמץ ולא רק התוצאה - עיקרון מנוגד לחברה התחרותית שלנו, המודדת הישגים. חובה ללמוד לראות את ערך היגיעה, העמל וההתמדה ולמצוא דרך לתת הערכה ותגמול על כך. דניאל גולמן הוכיח כבר בשנות ה־90, כי התמדה על אף התסכולים היא מרכיב משמעותי בניבוי הצלחה בחיים, יותר מכישרון מולד.
(5) היכרות עם סימני מצוקה חריפה. למרות השינוי החיובי ביחס למוכנות לפנייה לאנשי בריאות הנפש, עדיין קיימת לעתים רתיעה מכך. חובה על כל מבוגר לשים לב לירידה בתפקוד, לחוסר עניין בפעילויות שהיו חביבות בעבר, להסתגרות או לדיבורים תכופים על מוות או היעדר רצון לחיות. במקרים כאלה יש לפנות בדחיפות לסיוע, בדיוק כשם שהיינו עושים מול סימנים למחלה פיזיולוגית. (6) הקניה עקבית של כלֵי חוסן - חשוב ללמד לאורך החיים כלים לניהול התגובות הפיזיות שלנו, רגשותינו ומחשבותינו. כיום קיימות תכניות כאלה במסגרות החינוכיות.
(7) חיזוק תחושת ערך החיים והמשמעות. "מי שיש לו ה'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כל 'איך'", אמר ניטשה. וויקטור פרנקל הרחיב: החיים הם מתנה ייחודית, שניתן לבחור כיצד להתייחס לקשיים ולסבל שהם מזמנים.
הסעיף האחרון ראוי להרחבה; נסתפק בעקרונות הבאים: א. מתן תפקידים והתנדבות הם רכיבים משמעותיים בחיזוק תחושת המשמעות בחיים. ב. צמיחה ממשבר - לעתים נגלה לאחר תקופה, שדווקא המשבר עשה אותנו טובים יותר. ג. כל אדם הוא בעל ערך בעצם היותו. לעתים הסבל כה גדול, שאין הוא בטוח עוד בערך חייו. אישית, אני מחזיקה באמונה שכל רגע בחיים הוא בעל משמעות עצומה לאדם ולסביבתו, ולעתים נבין זאת רק ממרחק הזמן.
ד"ר יוכי סימן־טוב היא מנהלת היחידה להתמודדות במצבי לחץ, משבר וחירום במשרד החינוך, ויועצת במכללת "אפרתה"
