גשר נהר הקוואי, בת"א | ישראל היום

גשר נהר הקוואי, בת"א

תהליך גישור. המלצה לחובבי הקולנוע והמוזיקה, המעורבים בבנייה העתידית (מתי בדיוק?) של גשר יהודית בת"א: כשהוא סוף־סוף יירד מהכותרות ויעלה אל מעל נתיבי איילון - שימו לכם במהלך בנייתו, כמוזיקת רקע, את הנעימה המפורסמת של הסרט "הגשר על הנהר קוואי". זו לא רק קלאסיקה בת 61 שנה, אלא גם תזכורת, שגשר יהודית, כמו הגשר על הנהר קוואי, עומד להיבנות כשאיש מהעוסקים במלאכה לא באמת יודע למה צריך את הגשר הזה. אבל לפני שתתמלאו חשש כי עומדים לזרוק סתם כך 70 מיליון שקלים על גשר שאפשר להסתדר בלעדיו, ראוי לציין כי כשנה לאחר שתסתיים הקמתו, אמורה להתכנס ועדה שתקבע את הסיבה האמיתית לצורך בו.

בנקודה זו ראוי לפתוח את הכרך הראשון של כתבי ר' אלתר דרויאנוב, שם מופיע סיפור שיכול לשפוך אור על המתרחש סביב גשר יהודית: אישה היתה מהלכת על גשר רעוע. פתחה פיה ואמרה: "רבי מאיר, נודרתני לך שלוש פעמים ח"י על מנת שתעבירני בשלום את הגשר". משהגיעה לאמצע הגשר נמלכה ופירשה: "שלוש פעמים ח"י שאמרתי - גדוילים ולא קופיקות" ("גדוילים", מטבעות ששוויין פחות מ"קופיקות"). סמוך לסופו של הגשר הרהרה ואמרה: "רבי מאיר, צדיק גדול כמותך ודאי מסתפק במועט. פרוטות ולא גדוילים (פרוטות, שוויין פחות מ"גדוילים"). 

עוד הדיבור בפיה, נכפף קרש מתחתיה והיא חישבה ליפול. חרדה חרדה גדולה ואמרה: "איי, רבי מאיר. אני מתבדחת מעט, ואתה - מייד אתה כועס". 

ואם כבר מדברים. בעימות סביב הקמת גשר יהודית (מי זאת בכלל?), כל הצדדים צבועים: מצד אחד מתעקשים לומר לנו שאי אפשר לחסום את נתיבי איילון ביום חול, למרות שרק לפני כמה שבועות הוא נחסם בהסכמה לטובת קבוצת מפגינים מאוד ספציפית, ורק השבוע, ביום שלישי, הפגינו הנכים בצומת עזריאלי והמשטרה חסמה עבורם את התנועה באזור - נו, אז לא אפשרי לחסום כביש ראשי ביום חול, בלי שזה מפריע לרבים מדי? 

והנה מהצד השני, גם לו כמובן יש מה להגיד, אומרים ראשי המפלגות החרדיות, שמאוד מפריע להם חילול השבת. באמת? כדי לעבוד על הגשר הזה, שאף אחד לא ממש מתרגש מדחיית תחילת העבודות עליו, הודיעו ממשרד התחבורה שחייבים לחסום את נתיבי איילון בשבתות, אבל עכשיו בגלל ההתנגדות של החרדים, רגע - בעצם בזכותם - יהיה אפשר לנסוע בשבתות, בנתיבי איילון. בסך הכל הגיוני. 

 

אפשר להסתדר בלעדיו. אתר הקמת גשר יהודית // צילום: יהושע יוסף

 

מי עקץ? השבוע התברר שכ־3,000 ישראלים שתכננו לנסוע לאומן שבאוקראינה, כדי לעשות שם את ראש השנה, איבדו את כרטיסי הטיסה שלהם בגלל תרמית עוקץ. אילו הייתי חסיד ברסלב, הייתי שואל את עצמי אם יכול להיות ש"רבנו" ארגן את התרגיל הזה, כי אולי כבר נמאס לו מהקרנבל השנתי על קברו. על מי שמעדיפים את אוקראינה על פני ישראל, מספר ר' אלתר דרויאנוב באותו כרך ראשון של כתביו: יום תמים עשה צדיק בביתו של מוכסן (יהודי שקיבל זיכיון לגבות מכס) עשיר, חסידו, וכשעמד לצאת לדרכו, בירך את המוכסן, שיזכה למשיח במהרה בקרוב. 

גרד המוכסן את פדחתו ואמר: "רבי, בוא וראה כמה שפר עלי מצבי, ברוך השם: האחוזה טובה, 'הפריץ' נוח לי, שכר החכירה מועט, זמן החכירה מרובה. וכשיבוא משיח אצטרך לעזוב את הכל".

"אבל שמועה שמעתי", אמר הצדיק, "שההיידמקים (קבוצה אנטישמית באוקראינה) צוררים למוכסנים היהודים ומציקים להם מאוד".

נאנח המוכסן: "שמועת אמת היא זו, רבי. ההיידמקים, יימח שמם, צוררי ישראל הם ואין לנו מנוחה מהם. רבי, כשיבוא המשיח, האם גם ההיידמקים יעלו לארץ ישראל?"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר