החשיפה עלולה לגרום לטראומה שנייה

"לא התלוננתי" (whyididnotreport#) הוא קמפיין חשוב. פגיעה מינית בגברים ובנשים היא פשע חמור ביותר. מחקרים מצביעים על כך שבין 63% ל־80% מהקורבנות לא מתלוננים בגלל בושה, אשמה, מבוכה ו/או פחד מעונש (כשהאחרון נמצא כגורם המשמעותי לאי דיווח). ואכן, כל מי שמטפל בקורבנות תקיפה מינית יודע, כמה קשה לנפגעים להתלונן בזמן אמת ועד כמה התגובות מהסביבה והטיפול המקצועי מהמערכת יכולות לסרס את המתלונן ואת התלונה עצמה. 

אז מדוע בעצם הקמפיין גורם לרבים מאתנו לנוע באי נוחות על הכיסא ואף להתמרד כנגדו? התשובה היא שהקמפיין מסתמן כחלק ממגמה עצובה, שבה התמכרנו לעיסוק בטראומות מין ישנות שהיו או לא, וכעת אנחנו עייפים מכך ותוהים, מה יהיה הקמפיין הבא? 

"מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים" הוא סרט על יחסים נטולי אשליות בין נערה חולת נפש למטפלה, ושמו משמש סמל לחיינו בעולם. המציאות באמת לא פשוטה, ונדיר למצוא אדם שלא חווה טראומה בחייו. פגיעה היא חלק מהחיים והשאלה אם העיסוק האינסופי בה, עשרות שנים לאחר מכן, תורמת, מחזקת או מחלישה? למילים יש כוח, והתחושה היא שבמקום לעסוק בהצלחות, בהתגברות ובהתמודדות - אנחנו בוחרים לדוש באומללות וקורבנות.

מי ששיתפה בקמפיין ה־ Metooאת הפגיעה בה וחשפה את שם הפוגע - וזכתה ל"לייקים רבים" - האם זכתה גם לתרפיה מהטראומה? להבנתי המקצועית, העֶדנה שחוותה הייתה קצרה. ללא טיפול נכון, תחושת הביחד והאוורור הראשונית משתנה לטראומת חשיפה נוספת. בעיקר משום שהקמפיין האגרסיבי שהתיימר "לחנך גברים" לא תרם רק לאמפתיה ורגיעה, והתגובות ברשת נעשו מוקצנות ואלימות יותר כלפי נשים. 

גם חוסר האמון הכללי הופך לרכיב מרכזי בהתנגדות לקמפיינים הללו. מי באמת זוכר, מה אירע בזמן שכרות לפני עשרות שנים? ברבים מהסיפורים מעורבים סמים ו/או אלכוהול המשפיעים על יכולות שיפוט. האם שיקול דעת או קריאת מציאות לא נכונה של נער הורמונלי, הופכת אותו לעבריין מין עד שחייו ראויים להיהרס בבגרותו?  תיאורי הפגיעות - מגילוי עריות ואונס, עד משפט סקסיסטי - ללא מדרג כלשהו, מציגים כמעט כל אישה כקורבן, ומפחיתים מכאבן של נשים שנפגעו באופן החמור ביותר. לעניין זה, החלו להצטרף גברים המספרים על פגיעות מיניות מגברים אחרים, אך לא פגיעות מנשים (שמחקרים רבים מלמדים שהן קיימות) מסיבות פסיכולוגיות שונות, וקיימת חוסר סימטריה בדיווחים.

הקמפיין לא מרגיע את מלחמת המינים, משום שאין כמעט דרך להגיע לחקר האמת. היחסים בין המינים הפכו קרדום לחפור בו עבור יריבים פוליטיים ותנועות אינטרסנטיות, והשימוש הציני שעושים בנו עצוב ופוגעני עבור כולנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו