מפעל "אלון מתכת" שבו אירע הרצח הנורא, מוכר לי מעיסוקי בסיורי הסברה של המועצה האזורית שומרון. בתוכנית' מסיירים אזרחים בשומרון ומבקרים במפעלים באזור התעשייה ברקן, שנהנים מהיתרון הכלכלי של עבודה משותפת בין יהודים לערבים.
בניגוד לבעלי מפעלים מסוימים ולאנשים העוסקים בתחום, אני מתאר את המצב שם כשיתוף אינטרסים כלכלי בין הצורך הנואש של האוכלוסייה הערבית במקומות עבודה, לבין הצורך הנואש של בעלי המפעלים בעובדים - שכן קשה מאוד להשיג בארץ פועלים לעבודות כפיים. הממשלה אינה מאפשרת יבוא עובדים לתעשייה, כפי שהיא מתירה להביא תאילנדים לחקלאות וסינים לבנייה.
בתנאים אלו, מפעל העובר למשל מפתח תקווה לברקן, מרחק 20 דקות נסיעה, משלם פחות על שכירות וארנונה, וזוכה בשפע פועלים ערבים מקומיים מוכשרים וחרוצים. הערבים נהנים ממשרות מהחלומות. המשכורות הן בסביבות פי שלושה מהמקובל ברשות הפלשתינית הענייה והמושחתת. התוצאה היא אנשים עשירים יחסית לסביבתם, שכל אחד מפרנס במעגלי משנה עוד כמה משפחות.
באתר "סאפה" של הרשות הפלשתינית התפרסמה ב־2015 כתבה שדיווחה כי בכפרים ערביים הגובלים באזורי התעשייה הישראליים בשומרון ויהודה יש אפס אחוזי אבטלה, בניגוד ל־17 אחוזי אבטלה ברש"פ וכ־50 אחוזים בעזה.
אתר יהודי אמריקני תרגם את הכתבה לאנגלית, ובהמשך תורגמה לעברית והחלה להתפשט ברשתות. לאחר זמן, כשנכנסנו לקישור המקורי בערבית, הוא נעלם; כתבה כזאת אינה מתאימה לתעמולה האנטישמית של "הפרטנרים".
ב־2010 חוקקה הרש"פ חוק האוסר למכור מוצרים מההתיישבות הישראלית, והטילה עונשים כבדים על ה"עבריינים". בעקבות זאת מפעלים רבים חוו נפילת מכירות, אך השכילו לפתח מוצרים חדשים עבור שווקים חדשים, ורובם הפכו את הקושי להזדמנות. הרש"פ גם הטילה איסור לעבוד בהתיישבות הישראלית, אך מעולם לא ניסתה לאכוף זאת משום שהבינה שהתוצאה תהיה "אביב ערבי" נגדה.
לו הצליחו הפעולות הללו, היו גורמות נזק עצום - ישיר ועקיף - לאוכלוסייה הערבית; אבל זה אופן הפעולה של הרשות - בראש ובראשונה להזיק ליהודים, אפילו על חשבון הטבה לאוכלוסייתה שלה. לדוגמה, מפעל "בייגל־בייגל" שעבר לצפת, פיטר את 200 עובדיו בברקן, 150 ערבים ו־50 ישראלים. המבנה הושכר כבר למחרת, כי יש רשימת המתנה של מפעלים הרוצים להיכנס. העובדים הישראלים מצאו עבודה מייד; הערבים שפוטרו מובטלים עד היום.
המועצה האזורית שומרון עשתה שמות במישור ההסברתי נגד תעמולת השקר של הרש"פ, עד כדי כך שהרשות שלחה מכתב נזעם לאיחוד האירופי נגד הפעילות הזאת לאחר עוד כנס מוצלח בפרלמנט האירופי. הרוצח בברקן לא השתמש בסכין "ספונטנית", אלא ברובה, ולא תהיה זו הפתעה מרעישה אם עקבות הרצח יובילו בסוף אל גופים "מתונים" כגון הרש"פ, הפת"ח, וכו', שהפעילות ההסברתית בברקן היא לצנינים בעיניו.
עד הרצח, לא היה אירוע טרור בברקן, אם כי תמיד היו גורמים שביקשו לקלקל את המצב. לא מדובר רק בשלום ולבטח לא באהבה; יש מפעלים המעסיקים חמולות שלמות, שברור להן כי די באחד מתוכם המתעסק בטרור, כדי לגרום לפיטורי כולם. דו הקיום בברקן יימשך; האינטרסים המשותפים חזקים יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו