רביב דרוקר והבלתי משוחדים

לאחרונה סוערת ביצת התקשורת סביב סאגת המיזוג בין רשת וערוץ עשר. המהלך העסקי אושר אצל הממונה על ההגבלים במשק, אך אז הופיעה יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב־ברקוביץ', והערימה קשיים מנהליים שגרמו לרשת להודיע על ביטול המיזוג.

בערוץ עשר, שעובדיו עשויים למצוא את עצמם מובטלים, יצאו לקרב תקשורתי והאשימו את שמאלוב־ברקוביץ' בהתנכלות מכוונת. בחזית המאבק ניצב בכיר עיתונאי ערוץ עשר, רביב דרוקר, שללא כל הוכחה קבע שיו"ר הרשות השנייה פועלת בשליחות רה"מ, וטען: "נראה לכם שיש עולם שבו נתניהו לא יודע מה יוליה עושה?"

התקף הזעם של דרוקר, שכלל גם השתלחות אישית בשמאלוב־ברקוביץ', חשף מהלך תועמלני קבוע ביחס למי שאינם שותפים לדעותיהם של דרוקר וחבריו: הם מסומנים כנטולי תודעה עצמאית. זה יכול להיות שומר סף, עיתונאי או פעיל בעמותה מהצד ה"לא נכון"; מרגע שהעז לפעול או להתבטא בניגוד לעמדת ה"דרוקרים", הוא מוצג כבובה חלולה, המופעלת מלמעלה בידי אדון מרושע. 

תיאורים מעין אלה שמורים בדרך כלל לצד אחד של המפה הפוליטית. השמאל, לעומת זאת, חסין מפניהם, כי הוא, כידוע, פועל ביושרה ובהגינות ביחס לכל דבר ועניין. 

רוצים דוגמה? עד סוף 2016 עמד דרוקר בראש עמותה שהקים, שזכתה למימון של יותר מ־300 מאות אלף שקלים מהאיחוד האירופי עבור מיזם ל"שינוי חברתי", שכלל "הסברה לציבור הרחב באינטרנט ובאמצעים אחרים" - ועוד בשנת בחירות. אך אין מה לחשוש: דרוקר הציב כמובן חומה בצורה בין עבודתו לבין הממשלה הזרה שמימנה אותו והתעמולה לשינוי חברתי שהיא ביקשה להפיץ כאן.

אותה עמותה זכתה גם למאות אלפי שקלים מהקרן החדשה לישראל, אך אלה אינם חשודים בהשפעה על המצודה החסינה של דרוקר. ברור, לא? מובן מאליו שגם האישים שבקרבם פעל הלוביסט שהעסיקה העמותה לא הושפעו כלל מהעובדה שהוא מייצג את הכתב הבכיר שעשוי לדווח עליהם בחדשות הערב.

דוגמה נוספת: עמותת העין השביעית, המפעילה בלוג על תקשורת, נוהגת לבקר בחריפות את "ההשפעות הפסולות" ורמת מקצועיותם של אנשי "ישראל היום", שאינם אלא עבדים נרצעים בשירות בעלי העיתון. אנשי העין השביעית, לעומת זאת, אינם מושפעים כלל וכלל מתזרים הממון הנשפך עליהם מכיוון הקרן החדשה, שכספה אמנם מגיע מאנשי הון אמריקנים - אך אלה כנראה עשירים מהצד הנכון. 

איש תקשורת נוסף החסין מהשפעות הוא יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי, העוסק רבות בקשר שבין פוליטיקאים לשידור הציבורי, ופעם אף פנה למשטרה בשל חשד לפלילים בתחום זה. ובכן, גם העמותה בראשותו של טרצ'יצקי זכתה לתרומה של עשרות אלפי שקלים מהקרן החדשה, אך הוא כמובן קורץ מהחומר של הבלתי משוחדים. 

עיתונאים ופוליטיקאים זוכים לטיסות מפנקות לפורום סבן בארה"ב, פקידים נהנים מתוכניות לימודים יוקרתיות במימון קרנות זרות - כל אלה ואחרים פועלים רק באופן ענייני וללא משוא פנים. 

התערבותה של שמאלוב־ברקוביץ', וכל גוף ממשלתי אחר, בענייני תקשורת היא פסולה, והמיזוג שנמנע צריך לעבור באופן מיידי. אך מעבר לשאלות רגולטוריות, ראוי שעיתונאים, ודאי בכירים כדרוקר, יחילו על עצמם את נדר הנזירות והצדקנות שהם דורשים מאחרים. לכל הפחות, מוטב שישתדלו לבסס האשמות על ראיות עובדתיות, ולא על "פוזיציה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו