אין משימה בלתי אפשרית

"מעולם בסכסוך אנושי, לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך", אמר צ'רצ'יל על הטייסים הבריטים בקרב על בריטניה במלחה"ע ה־2. אם יש קבוצה בישראל הראויה להגדרה דומה, אלה הם לוחמי יחידת הקומנדו 101; יחידה של 50 לוחמים, שפעלה במשך חמישה חודשים בלבד, ב־1953, ושינתה את פניו של צה"ל. 

ישראל, מדינה קטנה, ענייה, חלשה וחבולה, לאחר מלחמה ארוכה, שבה איבדה אחוז מאוכלוסייתה - 6,000 איש ואישה, הסתערה על אתגר גדול וקשה, ובתוך שנים ספורות הכפילה עצמה פי 2.5, בפליטים שורדי השואה מאירופה ועולי ארצות ערב. מדינה קטנה, בגבולות שאינם בני הגנה, מוקפת אויבים חורשי נקם, שנערכים ל"סיבוב שני" שימחק את חרפת 1948. מדי לילה הסתננו מחבלים לישראל, הציתו, מיקשו, ירו ורצחו אזרחים וחיילים.

צה"ל היה חלש, ויחידותיו הורכבו בעיקר מעולים חדשים, ללא שפה משותפת בינם לבין עצמם ובינם לבין מפקדיהם, וללא הכרת הארץ. צה"ל כשל אז בהגנה על הגבולות. יחידותיו שנשלחו לפעולות גמול, התקשו לעמוד במשימה ברוב המקרים. צה"ל איבד את ההרתעה.

על רקע זה הוקמה היחידה הקטנה, ששינתה את ההיסטוריה. היא הוקמה למטרה אחת - פעולות גמול, באופי של לוחמה זעירה מעבר לגבול, ונבנתה בשיטת חבר מביא חבר. הערך המרכזי שהוטבע בה, היה שאין משימה קשה מדי; לא מתפשרים על ביצוע המשימה. מפקדה, אריאל שרון, האמין במינימום משמעת חיצונית, ללא טרטורים, וברוח של התנדבות ומשמעת עצמית. כל האימונים, הניווטים והסיורים נעשו מעבר לגבול. כל הפעולות הסתיימו בהצלחה, עם פצוע אחד בלבד. 

בחלוף חמישה חודשים, מוזגה היחידה עם גדוד הצנחנים 890 - שעסק בעיקר בהקמת בית הספר לצניחה והיה אלוף מצעדי צה"ל - כגדוד ייעודי לפשיטות מעבר לגבול, ברוח יחידה 101, בפיקודו של שרון. רוח היחידה התפשטה בצה"ל ושינתה אותו. תוצאות השינוי התבטאו בניצחונות המזהירים במלחמת סיני וששת הימים. 

באירוע שנערך השבוע לציון 65 שנים ליחידה, סיפרו לוחמיה על מורשתה. שמעון כהנר, הלא הוא קאצ'ה, הציג מוצגי ארכיון, ובהם אקדח פרבלום גרמני עם צלבי קרס, שהסיר מגופת קצין לגיון ירדני. הוא סיפר על פשיטה להר חברון - ארבעה לוחמים בני כ־20, בפיקודו של מאיר הר ציון, שצעדו בליל שלג 44 ק"מ, ללא מכשיר קשר, ללא כוח חילוץ, וביצעו את המשימה במלואה. באחד מחדרי הבית שעליו פשטו היו אישה וילדים. כמובן שהם לא פגעו בהם לרעה, ואף הרגיעו את הילדים. כעבור כ־35 שנה הוא פגש באחד הילדים.

מה הסוד שלכם? שאלו קציני הצנחנים הצעירים, וקאצ'ה השיב: "קודם כל הרגשת האחריות של כל אחד מאיתנו; זאת מילת המפתח. הדבר השני, רמת האימונים שנוסכת בחייל ביטחון ביכולתו לבצע, וכמובן מוטיבציה".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו