השסע הפוליטי בישראל ידע נקודות שפל רבות בשנותיו הארוכות: השמצות, גידופים ותקיפת יריבים רווחים בוויכוח בין הניצים. אך ספק אם ידענו שפל נמוך כמו זה שאליו ירדנו בימים שחלפו מאז הטבח הנורא ביהודי פיטסבורג.
מול התפרצות מבחילה ומדממת כל כך של אנטישמיות, היו אמורים לעמוד יחדיו ישראלים ויהודים מכלל הזרמים והתנועות. במקום זאת, ועוד בטרם נטמנו הקרבנות, שלפו אנשי שמאל ציניקנים את חרבותיהם הפוליטיות ומיהרו להטיל את האחריות לזוועה על נשיא ארה"ב טראמפ ועל ראש הממשלה נתניהו.
משני צידי המפה בארה"ב "מפלרטטים" עם אנטישמים, ובכל זאת מגוחך להאשים מי מהם ברצח. טראמפ ראוי לגינוי תקיף על קריצתו לימין הגזעני בתעמולת הבחירות שניהל ועל גמגומו מול האלימות הגזענית בשארלוטסוויל. מנגד, ראויים גם ברק אובאמה והזוג קלינטון להוקעה על קרבתם לאנטישמי לואיס פרחאן, שכינה לאחרונה יהודים "טרמיטים". כך גם ביחס למפלגה הדמוקרטית וליהודים אמריקנים רבים, השותקים מול תלמידו של פרחאן, קית' אליסון, ומול תומכת הטרור ושונאת היהודים לינדה סרסור.
כל זה אינו מעניין את השמאל הישראלי, שמקפיד להתריע בהיסטריה על החשיכה שנפלה על ארה"ב, ומתעלם, בנוחות, מאנטישמיות שמלבלבת במחוזותיו.
עמותות כעדאלה והמוקד להגנת הפרט מייצגות רוצחים אנטישמים שדם יהודי על ידיהם; ארגון שוברים שתיקה הפיץ לפני כשנתיים עלילה אנטישמית לא מוכחת, שלפיה יהודים הרעילו בארות של ערבים; עמותת בצלם כינתה את פעולות לוחמי צה"ל על גבול עזה "רצח", וזאת בזמן שאנשי חמאס הניפו את דגלי המפלגה הנאצית ושיגרו עפיפונים מעוטרים צלבי קרס לשטח ישראל.
שלום עכשיו ואגפים נוספים בשמאל מסרו איחולי שחרור לבביים לנערה עהד תמימי, שקראה לבצע פיגועי התאבדות, ושמשפחתה חתומה על הפצת הנחיות לדקירת יהודים למוות.
עיתון "הארץ", מצידו, משווה את ישראל למשטר הנאצי, ובד בבד מפגין תיעוב יהודים משל עצמו. רק בחודש שעבר חשף העיתונאי ישי פרידמן בעיתון "מקור ראשון" תערוכה במאחז הבדואי חאן אל־אחמר, שבה הוצגה ישראל כתמנון השולח זרועות מרושעות לרחבי תבל. מו"ל "הארץ" עמוס שוקן צייץ בטוויטר בתגובה: "תמנון עם מגן דוד זה תיאור לא רע של ישראל ששולחת זרועות לכל העולם".
התבטאות אנטישמית זו התווספה למאמר שפורסם באתר "הארץ" תחת הכותרת "חמש דרכים שישראל תגרום לך לשנוא אותה היום", שבו הוסבר לקוראי העיתון כי ישראל היא מדינה "שרוצה שאנשים יחרימו וישנאו". במאמר אחר נכתב שהעם היהודי הוא "החצוף שבעמים", וכי יש לפגוע בו דרך "רגישותו הידועה לשמצה לכסף". זה לא רחוק מהתוכן שמגיש ביטאון מזדמן של הקו קלוקס קלאן באמריקה.
דוגמה בולטת נוספת לחבירת השמאל הישראלי לשונאי יהודים היא התמיכה במנהיג מפלגת הלייבור בבריטניה, האנטישמי ג'רמי קורבין, שזכה השבוע לקבל עצומת תמיכה מאנשי אקדמיה ישראלים, מחברי כנסת של חד"ש ומיו"ר סניף מרצ בתל אביב.
האנטישמיות אינה זקוקה לעידוד; אנטישמים אינם מבדילים בין יהודי דתי לחילוני, ולא מבחינים בין יהודי מירושלים לאחיו בפריז או בפנסילבניה. הדרך היחידה לנצח את שנאת היהודים היא להילחם בה יחד. המחול הנצלני על דם נרצחי פיטסבורג אינו מועיל; הוא אף מסייע לאנטישמיות לפרוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
