"כולנו" מציגה גרסה חדשה לפוליטיקה של שנות ה־80: נכים, עובדי חברת החשמל, עובדי אגד, שוטרים... כו־לם, כביכול, קיבלו מיליארדים. למה כביכול? כי כולנו זה די דומה לאף אחד. כל כך הרבה מיליארדים לכל כך הרבה עובדים יכולים להיות ממומנים רק על ידי... כולנו. או מסים, או אינפלציה, או קיצוץ מאסיבי בכל המשרדים - כי אין לנו כסף עודף.
נכון שהשר משה כחלון מתנגד להעלאת מסים, אני מאמין לו, אבל אי אפשר להתנגד להעלאת מסים, להתנגד להעלאת גירעון, ובכל זאת לממן 22 מיליארד שקלים למען הרפורמה. אנחנו מכירים את זה מהבית: רוצים לאזן את החשבון, אבל אם אף אחד לא רוצה לוותר על כלום וגם לא מצליחים להרוויח יותר, האפשרות הבאה היא הגדלת "משיכת היתר", האוברדרפט וההלוואות המפורסמות.
היינו בסרט הזה, לפחות כל מי שכבר אינו ילד. ראינו מה קורה כשהממשלה מסכימה להגיע לפשרה עם כל מי שמבקש תוספת במשק. בסופו של דבר, מדינה שמסכימה עם כולם צריכה להדפיס כסף ולהוריד את ערכו לכולם. זה אחרי שבשנים האחרונות הונהגה מדיניות אחראית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
