הטרגדיה האמיתית היא מכבי חיפה

בתוך הוואקום הגדול, הריק והריקנות שאופפים את שוק המאמנים - ירידתו של אלי גוטמן מהבמה בטרם עת היא עוד מהלומה או מסמר אחרון ברשימת דור הביניים של המאמנים, בני ה־50 פלוס עד 60 פלוס, שלא שרדו את התמורות הרעות בכדורגל הישראלי.

דרור קשטן נעלם מזמן, כמוהו גם גיורא שפיגל, אלי כהן נשרף בניסיון האחרון שלו בבית"ר, רוני לוי הפסיד בכל מועמדות בחודשים האחרונים ודור שלם של כוכבי עבר שחשבו או ניסו לעבוד במקצוע, ככה או אחרת, ברח או הוברח: נמני, אוחנה, רביבו, מלמיליאן, עטר, לחמן, בנאדו, לנדאו. יש עוד אחרים. הרשימה של מי שנחשבים בכירים, קצרה ושברירית: רן בן שמעון, אלישע לוי וניר קלינגר. מי שנחשב כרגע בכיר המאמנים, יוסי אבוקסיס, מאמן בסך הכל את בני יהודה.

ב־30 שנותיו כמאמן, ממכבי קריית ביאליק, קבוצתו הראשונה, ועד מכבי חיפה, גוטמן הטביע חותם. קבוצותיו הטובות היו מסודרות, שיטתיות ומלהיבות. הוא ייצרב כמי שהביא תארים להפועל ב"ש ולהפועל חיפה, מועדונים שלא החזיקו בכלל ארונות לגביע ואליפות. 

הוא השיג דאבל היסטורי בהפועל ת"א ולתקופה לא ארוכה מדי היו האדומים, אחרי בצורת ארוכה, הקבוצה הטובה בישראל, עם הופעות שיא באירופה.

היו כמובן פארסות - בבית"ר ירושלים של גד זאבי ובמכבי נתניה של דניאל יאמר ואיל ברקוביץ'.

היו גם נבחרת ישראל, שם בנה תוכניות ענק שהסתיימו בפיאסקו, או הקדנציה השנייה בהפועל ת"א שבה התרסק, הפיל את התיק על גיא לוזון ונמלט - וגרם לנו לתהות על אמינותו הבעייתית.

בסופו של דבר גוטמן חיפאי וכל איש כדורגל שגדל בעיר יישאר קרוע כל חייו בין מדינת חיפה למדינת ישראל, בין סחבקיות ופרובינציאליות בכרמל, לממלכתיות ולרצון להכרה לאומית ולאהבת הקהל.

לאורך שנות עבודתו כמאמן היו לגוטמן אלף פרצופים. בהרבה מקרים הוא התכוון טוב ויצא לו רע, כולל הבטחה לראיון בלעדי בסוף שבוע מסוים לשני עיתונאים מתחרים. 

גוטמן רצה להיתפס כפילוסוף, אבל לפעמים חסרו לו המילים המתאימות וכוונותיו השתבשו. אפילו מול העיתונאית רותם ישראל, אחרי הדרבי, הוא לא התכוון לרע - אבל דווקא קרבתו למקום עבודתו הקודם, ערוץ הספורט, וניסיונו הכושל לתת דוגמה מעולם התקשורת שאליו התקרב בשנים האחרונות, הוציאו אותו גרוע. 

גוטמן הוא סיפור עיתונאי טוב. יצרן כותרות סדרתי שהכל נדבק בו, לטוב וגם לרע. הוא מהדורה בוגרת של ערן זהבי, והפוכה מעומרי כספי הטפלון, שדבר לא נדבק בו, כולל הימנעות מנבחרת ישראל.

גוטמן הגיב אתמול על פרישתו, שמדובר בטרגדיה. דווקא לא, כי כשמדובר בבריאות, עדיף לאבד את הרגע הזה בחיים. 

לצערו, הוא כבר יישאר לנצח בוויקיפדיה כמאמן מכבי חיפה, עם 50 אחוזי הצלחה. הטרגדיה האמיתית היא מכבי חיפה, שכמו איקרוס, בכל פעם שהיא מנסה להתרומם, השמש ממיסה לה את הכנפיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו