מייד לאחר מלחמת ששת הימים הציע יגאל אלון להחיל על הגולן את ריבונות ישראל. כעבור שנה הציע זאת רשמית במכתב לרה"מ, שבו ביקש להעלות את הנושא לדיון ולהצבעה בממשלה. אשכול סירב אפילו לקיים דיון.
לוי אשכול היה מגדולי המיישבים של הגולן. שליש מהיישובים שהוקמו בו ב־52 השנים מאז שחרורו, נוסדו בשנה וחצי שבין המלחמה לפטירתו, והוא היה הדוחף המרכזי להקמתם. הוא האמין שההתיישבות היא הסיפוח האמיתי, וחשש שאפילו דיון על ריבונות יקים עלינו את ארה"ב והעולם ויחבל במאמץ ההתיישבותי. זו היתה גם גישתם של חלוצי ההתיישבות בגולן. הם לא עסקו בשאלת הריבונות אלא האמינו בציונות המעשית; בעוד דונם ועוד עז, ובכך שהתלם האחרון שתחרוש המחרשה העברית יעצב את הגבול.
הסכם קמפ דיוויד טפח על פניהם, כשלראשונה בתולדות הציונות הנהגה ישראלית החליטה על עקירת חבל התיישבות. לפתע הבינו שסולם הערכים התהפך, ולא לעולם חוסן. המשבר הזה חולל את חוק הגולן. תושבי הגולן הבינו שלא די בציונות מעשית; עליה להיות מלווה בציונות מדינית. הרי הציונות, מראשיתה, צעדה על שתי רגליים אלו.
הם פתחו במאבק ציבורי להחלת הריבונות הישראלית על הגולן; מאבק לאומי ששיאו היה חתימת מאות אלפי אזרחים על עצומה שקראה לסיפוח הגולן. יותר משנתיים וחצי של מאבק נשאו פרי. ב־14.12.81 הביא ראש הממשלה מנחם בגין את חוק הגולן לאישור הכנסת בשלוש קריאות. מרגע זה הגולן הוא חלק בלתי נפרד מישראל, לכל דבר ועניין.
אף על פי כן, חמישה ראשי ממשלה ישראליים מאז נשאו ונתנו על נסיגה מהגולן. המאבק הציבורי בהובלת ועד יישובי הגולן ובתמיכת המוני "העם עם הגולן" מצד אחד, וסרבנותו של אסד מצד שני, סיכלו את האסון הלאומי הזה. חוק הגולן לא מנע, אמנם, את המו"מ, אך בזכותו וכהמשך לו חוקק חוק יסוד: משאל עם, המחייב קיום של משאל עם כתנאי לנסיגה משטח ריבוני.
תגובת ארה"ב על חוק הגולן היתה קשה. הנשיא רייגן גינה בחריפות את החוק והטיל על ישראל עיצומים - השעיה של המזכר האסטרטגי בין המדינות (בתגובה, בגין ביטל אותו לחלוטין). ארה"ב יזמה את גינוי ישראל במועצת הביטחון על החלטת הסיפוח. שום מדינה בעולם לא הכירה בו.
בכל השנים מאז, מעולם לא עלתה בקשה מארה"ב להכיר בריבונותנו על הגולן, כי לא היה כל סיכוי לבקשה זו. התפוררות סוריה שינתה את התמונה. בישראל התחדש הקונצנזוס הלאומי על הגולן (זולת קומץ סרבני התפכחות), וגם העולם החל להבין שנסיגה ישראלית היתה מביאה לחוף הכנרת את איראן או דאעש. הנשיא טראמפ, שאינו כבול בדוגמות של הממסד בוושינגטון, פתוח למהלכים מדיניים חדשניים. לראשונה, נפתח חלון הזדמנויות להכרה אמריקנית בריבונותנו על הגולן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
