אחרי שהיועמ"ש יודיע - מה יעשו השותפות?

השאלה המרכזית באשר להתרחשויות הפוליטיות בחודשים הבאים מתמקדת בסעיף 60א' בחוק סדר הדין הפלילי, העוסק בשימוע. זהו סעיף שנחקק בעת שכיהנתי כשר המשפטים, וחשיבותו בכך שהוא מאפשר לחשוד בעבירת "פשע" לשכנע את התביעה הכללית כי טעות בידה. 

השימוע הוא זכות יסוד, ועל התביעה להודיע לחשוד כי בכוונתה להגיש כתב אישום נגדו. מרגע זה יש בידיו 30 יום שבהם הוא רשאי להסביר, בכתב, מדוע יש להימנע מלהעמידו לדין. שימוע בעל פה אינו חלק מזכותו של החשוד, אך אם עולה בקשה כזו, רשאית התביעה להיענות לה.

התייחסויותיו של בנימין נתניהו, להאשמות נגדו, שינו פעמים אחדות את כתובתן. בתחילה ביקש להשריש את הקביעה כי טופלים עליו אשמת שווא ששום גורם לא יתייחס אליה ברצינות. לאחר מכן ריכז מאמץ מול המשטרה לאחר שהתברר כי תגיש המלצות להעמידו לדין בגין שוחד והפרת אמונים. זה היה מהלך שהצליח ושהסתיים בחקיקה, אלא שחקיקה זו ראתה פני עתיד בלבד, ולא מנעה את הגשת ההמלצות ופרסומן. 

נתניהו ניסה לגמד את ההמלצות, אך כשהבין שגם התביעה מתכוונת להגיש נגדו כתבי אישום בגין שוחד או - לפחות - הפרת אמונים, ביקש להקדים את מועד הבחירות, מתוך הערכה שהתביעה תשתמש בתקדימים ובהנחיות של יועצים קודמים כדי שלא להגיש כתבי אישום נגדו ערב בחירות. היועמ"ש לא שיתף פעולה עם הערכה זו, בהבינו כי אין זה מקרה של חשד העולה במהלך מערכת הבחירות, אלא בחקירה המתמשכת כמעט לאורך כל תקופת כהונת הממשלה הנוכחית, וכי הבחירות הוקדמו - על פי כל פרשנות סבירה - רק לשם הקדמת הגשת כתב האישום.

 

סיבה לדאגה עבור נתניהו. רה"מ עם כחלון // צילום: אורן בן חקון

 

נתניהו עבר להתמקד בסעיף 60א'. לדבריו, כיוון שהשימוע לא יוכל להתקיים לפני הבחירות, עלול להיווצר מצב שכתב האישום יוגש לפני 9 באפריל וישפיע לרעה על תומכיו, וגם אם השימוע יוביל לביטול כתבי האישום - יהיה זה מאוחר מדי.

הטיעון הנגדי הוא שבמצב שנוצר, וכשמדובר הן בהמלצות המשטרה והן בהמלצות הפרקליטות, אם יימנע היועמ"ש מלהודיע ערב הבחירות אם בכוונתו להגיש כתבי אישום, הוא עלול להטעות את הציבור - בין שיגרום לתחושת רבים שנתניהו חף מאישום, ומייד לאחר הבחירות יוזמן לשימוע, ובין שיגרום לתחושה כי החשדות כלפיו כבדים מאוד ולאחר הבחירות יסתבר כי אינו מתכוון להגיש כתבי אישום כלל. 

כיוון שנכון לעכשיו מסתמן שהחלטת היועמ"ש אכן תתפרסם לפני הבחירות והשימוע ייערך רק לאחריהן, הופך העניין המרכזי להיות: האם מפלגות המרכז־ימין יסכימו לשבת בממשלה שראשה חשוד בפשעים גם לאחר שהיועמ"ש יודיע על כך, או שיודיעו כי יפרשו מממשלה עתידית רק לאחר שייערך שימוע שישאיר את ההאשמות על כנן.

דברים רבים עשויים להתרחש במהלך החודשים הבאים, ורוב ימני־חרדי אינו מונח בכיסו של איש. ראש מפלגה כמו יאיר לפיד, האומר כי לא יישב בממשלה שבראשה חשוד בפלילים, גם לפני השימוע, אינו לוקח סיכון גדול, כי כך הוא נמנע מביקורת ציבורית, בעיקר בקרב תומכיו. ואם לאחר השימוע יוחלט שלא להגיש כתבי אישום כנגד נתניהו, יתקבל, כנראה, בברכה בממשלה. לעומת זאת, מי שיאמר לבוחריו כי יצטרף לממשלה ויעזוב אותה רק אם יוגש כתב אישום לאחר שימוע, מסתכן באובדן חלק מבוחריו. נתניהו, שיכול להעריך כי יוגש כתב אישום לפני הבחירות ואילו סעיף 60א' יתממש רק לאחריהן, מודאג, כרגע, מהצטרפות לעמדת לפיד. מבחינתו, זו בהחלט דאגה במקומה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו