האירועים המבישים בישיבת מרכז הבית היהודי ביום חמישי האחרון מזכירים את הנוסע שישב על סיפון הטיטאניק הטובעת, כוס וויסקי בידו, והוא שח "אמנם ביקשתי קרח...". בסוף הערב ניתן היה לומר בוודאות שספינת הבית היהודי שוקעת, אבל האחראים לטביעתה הם חברי המרכז שמיאנו לקבל את המתווה היחיד שיכול היה להציל את המפלגה. הם סירבו להצעה להקים מועצה שתורכב מהטובים שבראשי הציונות הדתית, כדי שזו תמצא מנהיג לאחר נטישתם של בנט ושקד. בעיוורון מוחלט לקריסת התנועה, הם צווחו מול הבמה ומעליה שההצעה מפקיעה מידיהם את הכוח והסמכות. נראה היה ששיקומה, התאוששותה והכנתה של המפלגה למלחמה על עצם קיומה לקראת הבחירות הקרובות, כלל אינם מעניינים אותם. הם רצו להמשיך להתבוסס בשיכרון הכוח ובהילת רום מעמדם כחברי מרכז.
בימים כתיקונם, סביר ואולי אף ראוי להציג את מכלול הטענות הפורטות על החשש מאובדן הדמוקרטיה, ולשאוג שוב ושוב את המילה "דיקטטורה" (כפי שמאיימים עלינו בכל צעד ושעל דוברי השמאל). אבל הדבר המעניין הוא ששוחרי הדמוקרטיה הקולניים לא דרשו לקיים לאלתר בחירות מקדימות (פריימריז) בקרב המתפקדים, כמתחייב מחוקת המפלגה, אלא תבעו להשאיר את הכוח בידיהם.
בסופו של דבר זכתה ההצעה ל־61 אחוזים מהקולות, ארבעה אחוזים פחות מהסף הדרוש לשינוי החוקה. רוב חברי המרכז כלל לא הופיעו; רבים ממי שבכל זאת נכחו, הצהירו בגלוי כי יעברו למפלגתם החדשה של שקד ובנט, אך לא נמנעו מלהשתתף בהצבעה ולממש את "זכותם הדמוקרטית". בעשותם כך, העניקו את חבל התלייה לצורך פעולת ההתאבדות הקבוצתית, שאולי משרתת את האינטרס האישי שלהם, אך לא מביאה כל תועלת לתנועת הציונות הדתית.
החלופה שנותרה על השולחן היא לקיים בחירות מקדימות, וזאת כאמור בהתאם לחוקת המפלגה, שלא שונתה. אך האם ניתן להעלות על הדעת שלתחרות זו יתגייסו כעת אנשים רציניים ואיכותיים, שיהיו מוכנים להשקיע מהונם ומכוחם לצורך התמודדות חסרת תכלית במפלגה שאולי לא תעבור את אחוז החסימה, ובכל מקרה לא מציעה יותר משניים־שלושה מקומות ריאליים? חלומות באספמיא; מה גם שעל הפרק עומד הסכם עם "האיחוד הלאומי", וזאת אחרי נצחונו של בצלאל סמוטריץ', שסיכוייו לעמוד בראש הרשימה נראים כרגע סבירים ביותר.
במצב הנוכחי, "הודות" לאותם גורמים אנוכיים שסיכלו את הסיכוי לקבל סירת הצלה, ספק רב אם ניתן יהיה להעמיד בראש הציונות הדתית דמות ראויה, כריזמטית וסוחפת, שתציג תחרות משמעותית מול מפלגת "הימין החדש" של איילת שקד ונפתלי בנט, ותביא לאיחוד כוחות בימין, ברוח הדברים שפורסמו ב"ישראל היום" לאחרונה. האם יימצא הקברניט שיצליח לנווט את ספינת הבית היהודי לחוף מבטחים, מעבר לקרחוני אחוז החסימה?
מיכאל טוכפלד הוא עיתונאי "מקור ראשון"
