שמעתי השבוע התפלפלויות בנושא ״הדעות הקדומות״ של השוטר מבת-ים, שירה בצעיר שהניף לעברו סכין ולמרבה הצער והכאב גרם למותו. אבל תחשבו מהיכן מגיעות הדעות הקדומות של השוטרים על מי שמניפים לעברם סכין. האם מישהו חושב שחייבים לחנך את השוטרים שלנו להתייחס בסובלנות למי שמנסים לדקור אותם? ואם כבר מדברים, אולי גם שיתייחסו בסובלנות למי שיורים לעברם? שוטרים שלא יפגעו במי שמנסים לדקור אותם - לא יגבירו את הביטחון שלנו.
מה שמזכיר את הסיפור הרומני הישן מימי צ׳אושסקו והסקוריטטה, המשטרה החשאית, שבהשוואה אליה ה-ק.ג.ב היה אירגון של נזירות רחומות. פעם חיפשו בסקוריטטה רוצח מקצועי. פירסמו מודעה והחלו במיונים. לגמר הגיעו שלושה - יהודי, טרנסילבני ורומני. הכניסו קודם את היהודי. העמידו אותו בפני דלת סגורה, נתנו לו אקדח טעון ואמרו לו שמאחורי הדלת יושבת אשתו, ועליו להיכנס ולירות בה. היהודי החוויר ואמר שאינו מסוגל. אם כך, אמרו לו, אינך מתאים, חזור הביתה.
היהודי הלך והכניסו את הטרנסילבני. שוב, העמידו אותו בפני הדלת הסגורה, נתנו לו אקדח טעון ואמרו לו שמאחורי הדלת יושבת אשתו, ועליו להכנס ולירות בה. גם הטרנסילבני החוויר ואמר שאינו מסוגל. אם כך, אמרו גם לו, אינך מתאים לתפקיד, חזור הביתה.
הכניסו את הרומני. שוב, העמידו אותו בפני הדלת הסגורה, נתנו לו אקדח טעון ואמרו לו שמאחורי הדלת יושבת אשתו, ועליו להכנס ולירות בה. הרומני בעט בדלת ונכנס פנימה. נשמעו יריות ואחר כך קולות של מהלומות וצרחות עד שפתאום שקט. מייד לאחר מכן, הדלת נפתחה, הרומני עמד שם פצוע ומזיע, ואמר: ״לא סיפרתם לי שהמחסנית היתה מלאה בכדורי סרק. הייתי צריך לרסק עליה את כל הרהיטים בחדר עד שהצלחתי להרוג אותה.
לכו תחפשו. העניין שהכי מעצבן בסכסוך שבין מרצ לעיריית בני-ברק על פירסום שלט עם תמונה של אשה, מועמדת לכנסת, הוא שהעירייה, באיוולתה הרבה, גורמת לכך שישראלים רבים יזדהו עם עמדת מרצ, רגע לפני הבחירות.
אלא שבסיפור הזה יש אווילים הרבה יותר גדולים מעיריית בני-ברק, ואלה אנשי מרצ: תגידו, מכל המקומות שאתם יכולים לגייס בהם מצביעים, בחרתם בבני-ברק? זה אפילו יותר אידיוטי מהאמונה שאפשר לעשות שלום עם הפלשתינים. מצד שני, בשעה שבסקרים מרצ מסתכלת על אחוז החסימה מאוד מקרוב, אי אפשר שלא להעריך את המאמץ לקושש מצביעים אפילו בבני-ברק ואגב כך להיזכר בסיפור יהודי ישן אשר מופיע בכרך הראשון של כתבי ר׳ אלתר דרויאנוב:
״מצאו לעני, שהוא עומד בשוק ומתייפח: רובל היה לו ואבד. אמרו לו: בדוק כיסיך, שמא תמצאנו. השיב העני: כבר בדקתי ולא מצאתי. אמרו לו: שמא יש לך עוד כיס אחד, שלא בדקת. החזיר העני: יש לי עוד כיס אחד, אבל אותו אני מתיירא לבדוק, שמא לא אמצא גם שם״
מתים עליו. בסרטון התעמולה הראשון שהפיץ המטה של הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, הוא מתגאה שתחת פיקודו חוסלו 1364 מחבלים פלשתינים ברצועת עזה. אבל מה זה בעצם אומר ומה המסר מאחורי הסרטון - האם אנחנו אמורים להצביע למי שהרג הכי הרבה ערבים? כי אז, איך נגיד בעדינות, מר גנץ - אולי היית מוצא מקום בארגונים שכבר הוצאו מזמן לחוק כמו זה של הרב כהנא...
וכל זה, כמובן בעקבות הסיפור הישן על אחד שביקש להתקבל לתנועת ״כהנא חי״. אמרו לו: לך תהרוג עשרה לא-יהודים ועז. שאל: למה עז? אמרו לו: התקבלת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
