המערכת הפוליטית נכנסת לשלב הקריטי של הגשת הרשימות שיסתיים בעוד כשבועיים. כעת נודעת חשיבות רבה לסקרים, לאחוז החסימה ולאגוצנטריות. יש להבחין בין מפלגות המתנדנדות בטווח המסוכן של אחוז החסימה ושקיומן מוטל בספק, לבין מפלגות שאינן תחת איום, אולם שוקלות מהי הדרך הטובה להשיג את מטרותיהן ביעילות.
על פי הסקרים, המערכת במצב חסר תקדים היסטורי. תרשימי הסקרים נראים בערך כך כשמדובר במפלגות הקטנות: 5, 5, 5, 4, 4, 4, וזה עוד בלי רשימות שלא עוברות את אחוז החסימה. ברוב הסקרים יש 7-5 מפלגות עם חמישה מנדטים לכל היותר.
ניזכר לרגע במפלגת "יחד" בראשות אלי ישי. בסקרים היא הגיעה ב־2015 לארבעה ולחמישה מנדטים, אולם לבסוף נותרה עם אפס. זו לא היתה טעות סוקרים. אין שום יכולת מדעית לדייק ולדעת שלמפלגה יחסרו כ־11 אלף קולות בלבד כדי לעבור את אחוז החסימה. ברור שלמפלגה המגיעה בסקרים ל־4 או 5 מנדטים יש את אותו סיכוי לזכות ב־4 או לסיים עם אפס מנדטים. מעולם לא קרה שכה הרבה מפלגות יהיו במצב המתואר.
במחנה הלאומי, הימין החדש מתייצב בסקרים רחוק מאחוז החסימה. כל השאר נמצאים בטווח המסוכן או מתחתיו. חבירה של האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית תקשה את הצטרפות הבית היהודי, ותרחיק רבים מהמיינסטרים הציוני הדתי. חבירה של האיחוד הלאומי והבית היהודי תביא לאובדן קולות של עוצמה יהודית. הליכה של כל מפלגה בנפרד אינה סבירה, אבל מי יודע, לימין יש היסטוריה מוכחת של בזבוז עשרות אלפי קולות.
בעיה דומה מסתמנת במרחב החרדי בגלל הירידה ההדרגתית של ש"ס לטווח המסוכן. החבירה המדוברת היא עם יהדות התורה לרשימה חרדית תלת־מפלגתית. בעוד הליכוד עסוק בשאלה האם תיווצר מולו אלטרנטיבה בעקבות חבירה במרכז־שמאל, הוא עלול למצוא את עצמו בנסיבות מסוימות עם אובדן קולות עצום וחסר תקדים שירסק את הרוב של הגוש ליכוד־ימין־חרדים. לא מן הנמנע שכדי למזער נזקים אפשריים נראה את הליכוד עצמו מציע חבירה אליו למפלגות רלוונטיות.

רציונליות וויתורים. שקד ואלקין ביום הגשת הרשימות, 2015 // צילום: אורי לנץ
תמונה דומה מסתמנת באזור מפלגות המרכז. כרגע גשר וכולנו בנפרד מאוימות על ידי אחוז החסימה. בחלק מהסקרים הסכנה מאיימת גם על מרצ שמשמאל.
אולם השאלה המרכזית במרכז־שמאל היא יצירת חלופה לליכוד. נכון לעכשיו שום מפלגה לבדה לא מתקרבת לליכוד. לעומת זאת, ברור לחלוטין שחיבור של יש עתיד וחוסן לישראל מייצר חלופה. לחבירה אפשרית כזאת יש מומנטום. אך יש להדגיש שגודל הגוש הוא הקובע ולא גודל המפלגה. הליכוד הרכיב ממשלה ב־2009 למרות היותו המפלגה השנייה בגודלה.
לחבירה כזו יהיו גלי השפעה על כל המערכת. לדוגמה: יצירת חלופה משמעותית לליכוד תאפשר לליכוד, בדומה לבחירות הקודמות, להזעיק את כוחות ההצלה של הגוש לתמוך בליכוד - במקום במפלגות אחרות בגוש. אולם במקרה כזה יגדל מאוד הסיכוי לאובדן קולות של אותן מפלגות שגם כך מתנדנדות סביב אחוז החסימה.
שאלת המפתח בשבועיים הקרובים היא מי ינצחו בתהליך הרכבת הרשימות: האם הנטייה לאגוצנטריות או הנטייה לרציונליות, לוויתורים ולפשרות? מפלצת אחוז החסימה ממתינה מעבר לפינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו