חוקים גמישים. מפעם לפעם - או יותר נכון כמעט תמיד - נשמעות טענות עד כמה חוקי הדת נוקשים ומאובנים, על כך שהרבנים חייבים להתפשר ושההלכה לא מאפשרת אפילו טיפת גמישות. אבל נדמה כי יש חוקים נוקשים אף יותר - אלו של האירוויזיון.
"אי אפשר להתגמש בעניין ההופעה בשישי־שבת ואי אפשר להזיז את החזרה הגנרלית", הסבירו בכובד ראש מומחים לענייני התחרות. "אלה החוקים והם לא ניתנים לשינוי". כי מה קרה לנו בשנים האחרונות? למדנו להכיל את כל הצבעים והתרבויות, להט"בים ומגזרים אחרים, אבל שומרי שבת? זה כבר מעבר ליכולת ההכלה שלנו.
פתרון אפשרי לדילמה של להקת "שלוה" והשבת מופיע בכרך הראשון של כתבי ר' אלתר דרויאנוב, בסיפור הבא: מתחילה אכלו מעט ושתו הרבה, ולסוף הגיעו לשבחי צדיקים. פתח אחד מן החבורה וסיפר: "פעם אחת היה הוא, יחיה (האדמו"ר שלו) מהלך בדרך ומקורביו עימו. פתאום נתקדרו השמיים בעבים, ויהי קולות וברקים ומטר סוחף ניתך ארצה".
אמרו לו המקורבים: "רבי, מה תהא עלינו? תלה עיניו לשמיים, פרש ידיו לימין ולשמאל ומייד נעשה נס: מימין ענן וערפל וגשמי זעף, משמאל ענן וערפל וגשמי זעף, ובתווך - חום ואור".
נענה שני מן החבורה ואמר: "דבר קטן לגבי הרבי שלי, שיחיה. מעשה ונסע בערב שבת, הוא ומקורביו עימו, לכפר לברית מילה וכשחזרו - החשיך היום פתאום. אמרו לו המקורבים: רבי, מה תהא עלינו? תלה עיניו לשמיים, פרש ידיו לימין ולשמאל, ומייד נעשה נס: מימין שבת, משמאל שבת, ובתווך - חול".
מויחל טויבעס. ראש הממשלה, כך דווח, מנסה לאחד את הסיעות החרדיות, בתקווה שכך לא ילכו קולות לאיבוד והן ישמרו על כוחן. כל זאת, בהנחה שאחרי הבחירות הקרובות הן יעדיפו קואליציה עם הליכוד. אלא שבאותה עת, באתרים חרדיים שוב ושוב מצהירים שהסיעות החרדיות לא מחויבות ללכת עם הליכוד גם בקואליציה הבאה. כאילו שקואליציה עם יאיר לפיד ומרצ היא אופציה עבורן.
הסיטואציה שבה לכל מי שמביט מבחוץ ברור ששני הצדדים הולכים יחד למרות ההכרזות ש"הכל פתוח", מזכירה את הסיפור הבא, המופיע בכרך השלישי של כתבי דרויאנוב: יום שהתחילה מלחמת העולם (הראשונה), באו שליחי הקהילות שבגרמניה לווילהלם קייזר (שליט גרמניה) ואמרו לו: "אדוננו המלך, כל ישראל שבמדינות מלכותך גזרו תענית ציבור ויתפללו עליך, שתנצח". החזיר להם וילהלם: "שקילא טיבותייכו ושדיא אחיזרי (ביטוי מהגמרא שמשמעותו - הטובה שאתם עושים לי מושלכת על קוצים, כלומר היא לא שווה מאומה). עכשיו יבואו כל ישראל שבמדינות מלכותו של ניקולאי (הצאר, שליט רוסיה), ואף הם יגזרו תענית ציבור ויתפללו שהוא ינצח, והואיל והם המרובים ייענו תחילה".
נסתכל וילהלם בפניהם של שליחי הקהילות וראה שהם מצטערים, הוסיף ואמר להם: "אם תפילה, התפללו לאלוהיכם שלא יתערב במלחמה כלל. וכשיהיה לי עסק עם ניקולאי לבדו - מובטחני שתהיה ידי על העליונה".
שמיעה סלקטיבית. ח"כ דוד אמסלם כינה השבוע את גנץ "אוטיסט" - והמערכת הפוליטית געשה, ובצדק. אבל מה לעשות שהאינטרנט זוכר הכל. מתברר שאם מי שקורא לשני כך הוא מהמחנה ה"נכון" - הכל בסדר. כשאובאמה, יקיר השמאל, אמר את זה על נתניהו, הנאורים מחאו כפיים.
כאשר יו"ר מרצ לשעבר, שולמית אלוני ז"ל, אמרה את זה על יוסי ביילין, הנאורים פיהקו בשעמום. מסקנה שהיינו אמורים להפנים מזמן: לא כל מה שמותר לנאורים מותר גם לאיזה אמסלם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו