יש אקדח מעשן בכתב החשדות, אך הוא אינו מפליל דווקא את ראש הממשלה.
נפתח בתיק 2000: מוזס מציע לנתניהו הצעת שוחד בדברים שתמציתם חדה כתער: אל תתבלבל. אתה אולי ראש ממשלה אבל על פי יישק דבר. ביכולתי לגרום לכך שתישאר בתפקידך וביכולתי לגרום להפלתך. לשאלה אם רה"מ נפל או התכוון ליפול בפח, משיב היועמ"ש בשלילה. בסעיף 43 בכתב החשדות ציין: "אף שלמעשה לא התכוונת לקדם את החקיקה האמורה", ובסעיף 44 "הגם שלא נענית להצעת השוחד", ולבסוף "גם אם לא התכוונת לעשות כן". כך גם בסעיף 66, הקובע כי "הסתרת ממוזס את התוכנית... שההצעה תאושר בקריאה הטרומית ותנותב לוועדת הכנסת על מנת ש'תיתקע' שם". ובסעיף 73: "...לאחר שמוזס הציע לך את הצעת השוחד כאמור, הגם שלא התכוונת לקדם את הצעת החוק".
הבעיה מסוכמת בסעיף 82, "הגם שלא ביקשת או התנית שוחד, ניצלת את הצעתו של מוזס ואת הבנתו כי יש בכוחך להשפיע באופן מהותי על קידום החקיקה... וזאת במטרה לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורך... ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בך או במשפחתך..." הבנתם? האחד מציע גזר או מקל; האחר לא מתכוון לקחת את הגזר, אך מנסה לחמוק ממכות המקל. אז מה רוצים מרה"מ?
נעבור לתיק 4000: התהליכים הרגולטוריים, השלמת מיזוג המניות בזק־yes וקידום הרפורמה, "התמורה" לכאורה שניתנה לאלוביץ' עבור "הטיית פרסום" בוואלה - ושעל פי עדויות גורמי האסדרה (רגולציה) נמצאו תקינים - כל אלה לא נחקרו.
40 עמודים, ש־22 מתוכם מלאים בציטוטי רכילות שנטחנו בהדלפות (האסורות) לתקשורת. הרבה דרישות (הרווחות על בסיס יומי בתקשורת) שנועדו "להטיית הסיקור", כאילו מובן מאליו שסיקור רה"מ ומשפחתו מוכרח להיות שלילי, והמאמצים לאיזון הם בגדר מעשה פלילי.
מנגד, אף לא נתון מספרי אחד שבכוחו לאשש או להפריך את טענת רה"מ שווואלה סיקר אותו באופן שלילי ומוטה, או השוואה לנפח "סיקור מוטה" בכלי תקשורת אחרים.
המשפט המתמצת את החשד (סעיף 108), וקובע כי "מעורבותך... ופעולות שביצעת על מנת לקדם... הניבו לאלוביץ', במישרין או בעקיפין סכומי עתק... כתוצאה מהחלטות רגולטוריות שלך" - מבצר את העריצות הפקידותית, המסבכת את היזמות בארץ בניירת העוברת מחסם אנושי אחד למשנהו בצנרת אינסופית. למשל, אותם 800 מיליון שקלים מתוך הסכום הנזכר בכתב החשדות שייכים בכלל למכירת אתר "יד 2" של וואלה לאיש העסקים הגרמני אקסל שפרינגר. רה"מ חתם עליה רק אחרי שאר הגורמים המקצועיים, לטובת המשק והכנסות המדינה. כך גם השחלת מיזוג קשת־רשת לחשדות, אף על פי שכלל אינו בשליטת משרדי הממשלה. ומה עם העובדה שגם היועמ"ש הקודם, עו"ד יהודה וינשטיין, אישר בחתימת ידו את מיזוג מניות בזק ו־yes? האם כתב החשדות טוען כי נתניהו השפיע גם עליו להיטיב עם אלוביץ'? מופרך.
האקדח: בעקבות כתבה שפרסם גידי וייץ ב"הארץ" בשלהי 2015 על קשרי אלוביץ'־נתניהו ועסקאות בזק, ביקשה זהבה גלאון מהיועמ"ש לבדוק את ניגוד העניינים. את המסמך המסכם הכינה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר. המסמך, לרבות פרטי חברה שאמורים להיות מוסתרים, הודלף ל"הארץ" טרם העברתו לרה"מ. (עבירת הדלפה - 3 שנות מאסר; מסירת פרטי חברה - 5 שנות מאסר). מהמסמך עולה הערה משמעתית לצד הגדרת גבולות רה"מ ביחס לעיסוקו בבזק. אותה מסכת עובדות נבדקה על ידי מבקר המדינה ומשרד המשפטים, ומהסיכום שפורסם ביולי 2017 עולה כי לא נמצא כל היבט פלילי בניגוד העניינים הקיים. המסמך נועד לחידוד הנהלים ולהגדרת גבולות ניגוד העניינים. מתי ולמה הפכה הערה משמעתית לעבירה פלילית? אני משערת שתבינו לבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו