"ישראל היא מדינת כלל אזרחיה, וכל בני האדם נולדו שווים. גם הערבים... הם בני אדם", כתבה מגישת הטלוויזיה רותם סלע. כוונתה טובה, מן הסתם, אך הפרשייה כולה משקפת חוסר הבנה מושגי.
כשמישהו נוקט את הביטוי "מדינת כל אזרחיה", יש לשאול אותו אם הוא מעוניין בהחלפת המנון המדינה, הדגל והסמל, שהם יהודיים, בחלופות "שוויוניות" ללא כל סממני דת ולאום מובהקים. אם התשובה לכך שלילית, עליו לדעת ש"מדינת כל אזרחיה" שהוא מכוון אליה שונה בתכלית ובמהות מ"מדינת כל אזרחיה" שמנהיגים, אינטלקטואלים ומובילי דעת קהל במגזר הערבי, בתמיכתו של מיעוט יהודי, קוראים לכינונה. בעוד הראשון מתכוון למדינה יהודית ודמוקרטית המקיימת שוויון אזרחי לכל, האחרונים דוגלים במדינה דמוקרטית שהמרכיב "יהודית" נשלל מתעודת הזהות שלה.
מסד הזהות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הונח במגילת העצמאות שממנה ובה נגזרים שני דפוסי יסוד: האחד, הדפוס הלאומי על נכסיו (המנון, דגל, סמל, שפה, עלייה, התיישבות), שהוא יהודי; והשני, הדפוס האזרחי על נכסיו (אזרחות, זכויות הפרט, חובות האזרח, הזכות לבחור ולהיבחר, שמירת ערכי תרבות ושפה ועוד), שהוא כללי ושוויוני במתכונתו של משטר דמוקרטי.
אין בנמצא "מדינה יהודית" שנכסיה הלאומיים מבטאים דו־לאומיות או רב־לאומיות. גם אין "מדינה דמוקרטית" שאינה חורטת על דגלה שוויון אזרחי לכלל תושביה. אילו התממשה "תוכנית החלוקה" של האו"ם מנובמבר 1947, היתה קמה מדינה יהודית שבה כחצי מיליון ערבים. האם מסברת את הדעת האפשרות שבמדינה היהודית הקטנטנה ההיא לא היו הנכסים הלאומיים יהודיים בלבד?
אכן, יש "נקודות חיכוך" בין "יהודית" ל"דמוקרטית" המצריכות בחינה ופתרון מאזן. זה לחם חוקנו במשך 70 שנות עצמאות המדינה. המציאות ודאי אינה אידיאלית, אך גם רדיפה ודיכוי של מיעוטים אין כאן.
חוק הלאום הוא חוק יסוד העוסק בנכסים הלאומיים של המדינה היהודית. המבקש לבטלו או לגרוע ממנו מבקש לשנות את זהותה של ישראל כמדינה יהודית.
השוויון האזרחי על כל ביטוייו הוא ערך חשוב, אך הוא במהותו "פרטי", להבדיל מ"לאומי". גם אפליה בין יהודים על רקע עדתי, דתי או מגדרי היא פגיעה בערך השוויון; מכאן ברור שאין מקום לעגנו בחוק הלאום. מקומם של זכויות האזרח והשוויון בחוקי היסוד שזכויות הפרט נטועות בהם. עד הנה לא צלחה פעולת עיגון כזאת, לאו דווקא בשל עניינו של המיעוט הערבי. למרות היעדר עיגון בחוקי יסוד, השוויון נטוע ומושרש בשיטה המשפטית של מדינת ישראל.
מי שסבור שערביי ישראל מופלים לרעה בזכויותיהם האזרחיות, יקרא למימוש מעשי מלא של עקרון השוויון, שהשתרש כאמור בשיטתנו. אם אין רצונו בשמיטת הקרקע שעליה הונחה תקוות הדורות של העם היהודי לתקומת לאומית, ייטיב עשות אם יבחין נכוחה במשמעות של "מדינת כל אזרחיה" ויקדים מחשבה לציוץ.
פרופ' עודד מודריק הוא סגן נשיא (בדימוס) בבית המשפט המחוזי תל אביב ומרצה בכיר באוניברסיטת אריאל
