"דמיין חטוף בשבי צופה בסדרה על עצמו"

השבוע נודע כי בקשת 12 עובדים בימים על סדרה בשם "מרחב מוגן", אותה יצר ליאור חפץ והיא מיועדת לשידור בישראל לצד הפצה לשוק הבינלאומי. עלילת הסדרה תעסוק באנשים שהפגינו אומץ וגבורה, תוך כדי סיכון חייהם בזמן השעה הקשה. הסדרה תציג את חייהם בימים שלפני הטבח במטרה לספר את סיפורי הגבורה והאימה והיא נכתבה על בסיס תחקיר מעמיק ושיתוף פעולה עם אלו שעליהם היא נכתבה.

עוד פורסם כי רותם סלע תגלם בסדרה אישה מקיבוץ כפר עזה שמשפחתה נחטפה בשבעה לאוקטבר, אך לא נחשף את מי תגלם סלע בשל המתיחות סביב עסקת החטופים. הסדרה עוררה גלים ברשת ותגובות רבות של הגולשים.

הפרסום על הסדרה לא נעלם גם מעייניו של גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת ז"ל שנרצחה בשבי החמאס שכתב לאחר הפרסום: "אם אתם כל כך רוצים שזאת תהיה סדרה עלילתית, פנטזיה דמיונית, ולא מציאות כואבת, שורפת, שעדיין מתקיימת ברגע זה במנהרות של חמאס, אל תישאבו לבידור ולהסחות דעת. בוא לעמוד איתנו ברחובות, בכיכרות, בגשרים ובכנסת, ותשנו את המציאות, כדי שלא יהיו יותר חטופים בעזה. אחרי זה תראו כמה טלוויזיה שאתם רוצים".

גורמים בתעשייה מציינים, במענה לטענה שזה מוקדם מדי ליצור סדרות בנושא, שתהליך עבודה על דרמה לוקח כשנתיים עד שהיא משודרת.

"הופתעתי לראות שעובדים על סדרה עלילית כזו בזמן שהחטופים עדיין בשבי. אני גם שומע שיש משפחות שהתייעצו איתם ושזה על הסיפור שלהם וזו כמובן זכותן להסכים לדבר הזה, אני לא מבקר אף משפחה שמחליטה להפוך את הסיפור שלה לפרוייקט תרבותי" אמר דיקמן בשיחה עם "For Real" והוסיף: "יש משפחות שעכשיו חוות את נושא החטופים כמציאות, אף אחד לא שאל אותן אם מתאים להן לראות את סיפור על חטופים על המסך, כשהוא מתרחש באותו הזמן כמציאות שלהם. אני לא מתנגד לשידור של שום דבר, בסוף יש חופש ביטוי, מותר לעשות מה שרוצים. אבל לעשות את דרמה עלילית עם מתח, אקשן טוויסטים עלילתיים ומניפולציות עריכתיות על משהו שברגע זה קורה במציאות, בעייני זה חסר טעם. יש בזה משהו שהוא לא הוגן".

בשיחה עימו, דיקמן ציין את העובדה שישנן עדויות כי החטופים צופים בטלוויזיה בשבי: "תחשוב על חטוף או חטופה שנמצאים עכשיו שרואים טלוויזיה ואנחנו יודעים שחלקם מצליחים לראות טלוויזיה. מה הם היו מעדיפים לראות? היו מעדיפים תיעוד של העם והמשפחות שלהם נאבקים שיחזרו הביתה או שהם היו מעדיפים לראות שיש סדרה על מה שקורה להם. יש בזה משהו ממש מוזר עבור החטופים ובמובן הזה גם עבור המשפחות שעדיין נמצאות בתוך המאבק הזה, שמישהו שבא לספר את זה כאילו זה כבר סיפור שהיה. זה לא הזמן עכשיו. עכשיו זה הזמן לטפל במציאות, לא לשגות בדמיונות עלילתיים, אפילו אם הם מבוססים על סיפור אמיתי. יש משהו בזה שרואים סדרה עלילתית שיש לה התחלה אמצע וסוף שנותן תחושה של פסיביות, של אנחנו יכולים לשבת בסלון שלנו או מתחת לפוך ולצפות בטלוויזיה בעלילה בלי להניע אותה ובלי לשנות אותה. אבל האמת היא שיש שמה שקורה עכשיו, יש 90 סיפורים של חטופים וחטופות שהסוף שלהם עדיין לא נכתב, שאנחנו ברגע זה יכולים לשנות אותם".

דיקמן ציין: "אני יודע שאנשים מכורים לסיפורים של תקווה וסיפורים של דרמה, אבל יותר חשוב ויותר משמעותי בעייני להיות חלק בסיפור ולייצר בעצמך תקווה ואת התמונה המדהימה של חטוף או חטופה שחוזרים הביתה".

הוא סיים את דבריו כשהתייחס לעובדה שהימים המתוחים סביב עסקת החטופים בעיצומם:  "אנחנו כרגע באמצע הסיפור הזה ועוד לא רואים את הסוף. בואו נדאג שרואים את סוף הסיפור ואז נתחיל לספר אותו".