הודעתו של ממשל טראמפ, שהגדירה את "משמרות המהפכה" האיראניים "ארגון טרור", היא חוליה נוספת במאמציו להגביר את הלחצים על המשטר האיראני. הפעם הצעד כוון נגד אחד הארגונים החשובים באיראן, אם לא החשוב שבהם. "משמרות המהפכה" הוקם ב־1979, חודשים ספורים לאחר המהפכה האסלאמית, כשמשימתו העיקרית היא להגן על המשטר החדש, ובכלל זה לפקוח עין על נאמנותם של הכוחות המזוינים, מחשש שיתמרדו נגדו.
אולם בעשור שלאחר מכן, בעיקר במהלך מלחמת עיראק־איראן הממושכת, צבר הארגון עוצמה ותחומי אחריות מרכזיים. כיום, המשמרות הם ארגון צבאי חשוב יותר מהצבא הסדיר ובפיקודו מצויים כוחות ביבשה, באוויר, בים ובמערך הטילים - בנפרד מהצבא הסדיר. לצד מעמדם הבכיר כארגון צבאי, המשמרות פיתחו גם עוצמה כלכלית, על בסיס שליטתם בחברות כלכליות מרכזיות, ובכללן במגזרי הבינוי והנפט. באחריותם נמצאים גם שני ארגונים חשובים: "כוח קודס" - יחידת עילית העוסקת, בין השאר, בפעילות ומבצעים חשאיים מחוץ לאיראן; וארגון ה"בסיג'" - מיליציה המונה מאות אלפי מתנדבים, העוברים אימון צבאי בסיסי, המופקדת בין השאר על דיכוי הפגנות נגד המשטר.
אין ספק שמשמרות המהפכה אכן קשורים בטרור. בעבר הם גם ביצעו פיגועי טרור; אולם בדרך כלל הארגון מעדיף לא לבצע בעצמו פיגועים, מחשש שזיהויו כארגון טרור יפגע בו קשות ויגביל את יכולותיו. תחת זאת, הוא מפעיל שלוחים - מיליציות שיעיות, ובראשן חיזבאללה. המשמרות מאמנים אותם, מספקים להם הדרכה, נשק, ציוד ומידע מודיעיני, ובבוא העת נותנים להם הוראות ביצוע לפעילות הטרור. מאותה סיבה, איראן מעדיפה להפעיל בסוריה מיליציות שיעיות, המוכוונות על ידי המשמרות וכוח קודס, וכך לטעון שכוחות איראניים אינם נלחמים בזירה זו.
מה תתרום ההכרזה האמריקנית, הרואה במשמרות ארגון טרור? ככל הנראה, הצעד לא יוסיף במישרין הרבה ללחץ הכלכלי. העיצומים הכרוכים בצעד החדש כבר נכללו בעיקרם בגל העיצומים האמריקניים שהוטלו על איראן בשנה שעברה, ובכללם נקיטת צעדים נגד חברות המקיימות קשרים עסקיים עם המשמרות, עד כדי סילוק חברות אלה מהשוק האמריקני. עיצומים אלה כבר הרתיעו חברות בינלאומיות מלקיים קשרים עם המשמרות, ותרמו להרעת מצבה הכלכלי של איראן.
אבל העובדה שהממשל האמריקני מגדיר במפורש ארגון ממשלתי צבאי כארגון טרור, והצעדים הכלכליים המתלווים לכך, יכולים לתרום לפגיעה נוספת ביכולת הפעולה של המשמרות, ולהוביל לתמיכה מצד מדינות שנפגעו בעבר מהטרור האיראני, לבד מישראל - ובכללן ארה"ב, צרפת, טורקיה, מצרים, סעודיה ובחריין. יתר על כן, יש מדינות ערביות המקיימות קשרים קבועים עם המשמרות - לבנון, עיראק ותימן, לדוגמה, שלא לדבר על סוריה. הצעד האמריקני ייצור עליהן לחץ לצמצום הקשרים. ובעיקר, אם יזכה בתמיכה בינלאומית, יוכל לתרום ללחץ על סוריה להוציא את המשמרות וכוח קודס מתחומיה.
הצעד האמריקני אינו נוח אפוא למשטר האיראני, הן עקב הצגת ארגון מרכזי באיראן כארגון טרור, והן בשל השלכותיו על המצב הכלכלי באיראן. איראן מחפשת תגובה נאותה, אך עד כה לא מצאה תשובה טובה. המשטר האיראני הגיב מייד בהכרזה על פיקוד המרכז של ארה"ב, סנטקו"ם - הפיקוד האחראי לרוב המזרח התיכון - כארגון טרור. זהו צעד סרק, שאין לו השלכות כלכליות ומדיניות, וכנראה שום מדינה לא תאמץ את ההכרזה האיראנית ולא תזדהה עימה.
אבל בממסד הביטחוני האמריקני הועלה החשש שאיראן תגיב בניסיונות לפגוע בכוחות או בבסיסים אמריקניים במזרח התיכון. ספק אם תנסה לעשות זאת. הדבר האחרון שהיא צריכה הוא להתגרות במעצמת־על, ועוד כשבראשה עומד נשיא המחפש דרכים נוספות לפגוע באיראן. התנהלותה של איראן בסוריה מלמדת שהיא זהירה בתגובותיה כלפי ישראל וארה"ב, מה גם שפיגוע טרור נגד כוחות אמריקניים יוכיח שטראמפ צדק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו