למנוע את המשבר הכלכלי

ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר, הסבירה בשעתו שהבעיה במדיניות סוציאליסטית היא שבסוף נגמר לך הכסף של אנשים אחרים לחלק. זה בדיוק מה שמתרחש כיום בישראל.

בחודשים הראשונים של שנת 2019, הסתכמו תשלומי ההעברה של ביטוח לאומי בממוצע של 7.5 מיליארד שקלים לחודש, כלומר קצב שנתי של 90 מיליארד שקלים. זה ההסבר לחלק מהגידול בהוצאות הממשלה ובגירעון התקציבי.

ללא שינוי במדיניות הכלכלית, אנחנו עלולים לסיים את שנת 2019 בגירעון של יותר מ־50 מיליארד שקלים, ואת 2020 בגירעון של 60 מיליארד, וזה עוד לפי התחזית האופטימית שבה אין סבבי לחימה נוספים.

כשבאים לחשב את העלות של סבב לחימה, יש להביא בחשבון את עלות הטילים המיירטים של כיפת ברזל, את העלות העודפת של פעילות חיל האוויר וההפצצות (לעומת מצב שגרה שגם בו נערכות טיסות), את הפגיעה ברכוש, את ימי המילואים ואת הירידה בפעילות הכלכלית ובהיקף התיירות.

כל עוד מדובר בסבב לחימה בן יום או יומיים, שנותר מוגבל ברובו לאזור הדרום, העלות הכלכלית נותרת נמוכה באופן יחסי. אבל עימות צבאי שנמשך כמה ימים, וכולל מטחים גדולים גם לאזור המרכז, יעלה מיליארדי שקלים. העלות הראשונית של כיבוש עזה נאמדת בעשרות מיליארדי שקלים, ומלחמה מול חיזבאללה עשויה לעלות גם מאות מיליארדים. המספרים נראים אסטרונומיים, אין בכך ספק, אבל חשבו מה תהיה עלותו הכלכלית של טיל אחד, הנושא מאות קילוגרמים של חומר נפץ, שפוגע בתחנת כוח. הוסיפו לכך את האפשרות הסבירה שבמלחמה כזו יירו אל ישראל עשרות, מאות ואולי אלפי טילים בזמן קצר.

קשה לנבא את ההתפתחויות הביטחוניות ולהעריך כמה ימי לחימה צפויים למדינת ישראל בשנים הקרובות. מסיבה זו נדרש שינוי מיידי ומהותי במדיניות הכלכלית, שיאפשר לישראל להימנע מהורדת דירוג האשראי וגלישה וודאית למשבר כלכלי.

בין הצעדים שיש להעלות על הפרק: הקפאת שכר בסקטור הציבורי וסכומי קצבאות הביטוח הלאומי; העלאה מהירה של גיל הפרישה לנשים; צמצום נקודות זיכוי של מס הכנסה והוצאות לא הכרחיות כמו השידור הציבורי, וביטול פטורים ממס.

יש בנמצא גורמים כלכליים ופוליטיים התומכים בהפחתת מס רווחי הון. למרות השיאים שנקבעו בבורסה בארה"ב, נרשמה ירידה של 19 אחוזים מתחילת השנה במחזורי המסחר בבורסה אצלנו, והם הסתכמו בכל המניות וקרנות הסל גם יחד ב־1.14 מיליארד שקלים בלבד בממוצע ליום, וירידה של קרוב ל־50 אחוזים בגביית מס רווחי הון מניירות ערך. 

העלאות מסים וקיצוצים תקציביים גורמים לציבור להוציא פחות כסף. לעומת זאת, הפחתה של מס רווחי הון תביא לעלייה בצריכה הפרטית, מפני שאנשים ירגישו שיש להם יותר כסף להוציא, וגם תגדיל את מחזורי המסחר בבורסה ואת גביית המס. בנוסף, יגדלו הכנסות המדינה ממיסוי חברות פיננסיות כמו בנקים וחברות ביטוח, יהיו יותר הנפקות של חברות, ומספר החברות שיעזבו את הבורסה יקטן.

מדינת ישראל ידעה להיחלץ ממשברים ביטחוניים ופיננסיים גם כשהיתה צעירה וחלשה יותר. באמצעות קבלת החלטות נכונות והתגייסות של אזרחי המדינה, נוכל לצלוח גם את האתגרים הנוכחיים.

אלי שני הוא כלכלן ומשקיע פרטי בבורסה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו