פעילים המתנגדים להחזרת מהגרי העבודה הבלתי חוקיים וילדיהם לארצות מוצאם, טוענים כי ישראל רשאית לקבוע מי יבוא בשעריה, אך מרגע שבחרה להכניס אותם - עליה לכבד את זכויותיהם, כולל הזכות להקים משפחה ולהשתקע בישראל. אין ספק כי חובה להתייחס בכבוד לכל אדם, אבל לפי המשוואה האכזרית שמנסים לכפות עלינו, ישראל צריכה לבחור אם היא רוצה לסייע לאוכלוסייה החלשה ביותר במדינה, או לוותר על מדיניות הגירה שתשמור על זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
האמת היא שמדובר במצג שווא שבסוף יפגע בכולם, כולל במהגרים עצמם. הגירת עבודה זמנית מאפשרת לישראל לנצל את היתרון היחסי שלה ואת פערי השכר העצומים בהשוואה למדינות המוצא, ולהעניק לאזרחיה - חולים, קשישים, ניצולי שואה ובעלי מוגבלויות - טיפול סיעודי מהטובים במדינות ה־OECD. בעזרת העובדים הזרים, גם השכבות החלשות באוכלוסייה יכולות להעניק טיפול מיטבי לקרובי משפחה מבלי לפשוט רגל.
רבים מהזרים הם עובדים מסורים, אבל ברור שהם לא כאן מתוך ציונות, אלא בגלל פערי שכר שהופכים את העבודה בישראל למושכת ומתגמלת בהרבה. המתנגדים לא מבינים, או בוחרים במכוון להתעלם מהעובדה, שמהגרים שישתקעו בישראל לא ימשיכו לעבוד בסיעוד. מרגע שיקבלו תושבות, גם אם ארעית, תיפתח עבורם הגישה למערכת הרווחה הישראלית. יחד עם הצורך לקיים משפחה ואורח חיים במונחי שכר מקומיים, המוטיבציה להמשיך לעבוד בתחום המאתגר הזה משתווה לזו של עובדים ישראלים - ונעלמת. חלק מהמהגרות שנדרשות לצאת כעת מישראל, הפסיקו לעבוד בסיעוד כבר לפני שנים רבות. מחקרים מראים כי מרגע שעובדים זרים משתקעים במדינה המארחת, הם גם מפסיקים לשלוח כסף למדינת המוצא, כדי לעמוד באותו נטל כלכלי.
המתנגדים אוהבים לתקוף את "הדלת המסתובבת", שמרחיקה מהגרים שכבר נמצאים כאן ומביאה מהגרים חדשים. גם אם נאמץ את גישתם, המדינה תצטרך להביא באותה "דלת מסתובבת" עובדים חדשים שיחליפו את המהגרים שיקבלו מעמד. אלא שבמקום שיחזרו לארצם, הם ייפלו לרוב על כתפי מערכת הרווחה, בגלל ההכשרה הנמוכה שלהם.
הטענה שאפשר להיכנע לדרישות "רק הפעם", כי מדובר בכמה עשרות מהגרים בלבד, היא בגדר זריית חול בעיני הציבור, שכן כיום שוהים בישראל כ־10,000 ילדי מהגרי עבודה ומסתננים. לחלק גדול מהמהגרים ילדים נוספים ובני זוג במדינת המוצא, שירצו להצטרף אליהם בישראל.
הרצון המשותף של רוב אזרחי ישראל לשמור על זהותה של המדינה, למרות הרעש חסר הפרופורציות שמייצר מיעוט קטן, כבר הביא להטלת מגבלות חוקיות על העסקת עובדים זרים בסיעוד, בדגש על האפשרות להאריך את אשרת העבודה גם כאשר הדבר נצרך למעסיק הסיעודי. הצלחת הקמפיין נגד ה"גירוש" תאלץ את המדינה להטיל מגבלות רבות עוד יותר, ואולי אף למנוע לחלוטין העסקת עובדים זרים בתחום. החלטה כזו תשלול גם ממאות אלפי המהגרים שומרי החוק את האפשרות לפרנס את משפחותיהם, לחסוך לבניית בית או עסק ולחזור לארצם. האלטרנטיבות היחידות שיישארו עבורם, במקרה כזה, הן חיי עוני או עבודה בתנאי עבדות במדינות כגון ערב הסעודית. במקרה כזה כולם ייפגעו, אבל מנהלי הקמפיין יוכלו לפחות לרחוץ בניקיון כפיהם, על חשבוננו.
יונתן יעקובוביץ' הוא מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו