זה אולי השקט המוזר. אולי בגלל הסקרים המשמימים. הרי כל מי שיפרסם סקר מפלגות בן ארבעה חודשים, ידייק ממש כמו מי שיפרסם סקר שנעשה אמש. כל הפעילות מתנהלת בתוך המחנות ולא ביניהם. החרדים לא ניידים, הערבים לא ניידים, ואפילו המרכז כבר לא נייד.
גנץ יכול להודיע אלף פעם שלא יוותר על בקעת הירדן, אבל שום איש מרכז נוסף לא יגיב בריצה אל הקלפי. נתניהו יכול להבטיח סיפוח מנומר של נקודות בגדה המערבית, ושום איש מרכז לא ינהר אליו. השמועות אינן עוזרות, אפילו הציטוטים מן העדויות במשטרה אינם מזעזעים יותר. נדמה כאילו המצביעים מחוסנים. וזהו בדיוק ניחוח של מהפך. השקט איננו אומר כי מה שהיה הוא, בהכרח, מה שיהיה. לעיתים רומז השקט לכך שאפילו מי שייאלץ להיפרד מן השלטון, כבר ויתר.
החרדים ממלאים, שלא מבחירתם, תפקיד מרכזי במערכת הבחירות לכנסת ה־22. ליברמן נעשה פתאום אויבם המושבע, והתמונות שהם מראים על ימים אחרים שבהם חיבק ועודד אותם, אינן מרגשות איש. לפיד אינו שולל חרדים, גנץ מודיע שירצה בממשלה בלי החרדים, למרות שקודם לכן לא פסל אותם. החרדים אומרים שלא יישבו בממשלה עם לפיד, אבל אינם פוסלים את גנץ, ודאי שאינם פוסלים את ליברמן שפוסל אותם. הם גם חוזרים ומבטיחים כי הם רוצים בממשלה בראשות נתניהו. העניינים המשפטיים אינם מעניינים ולא עניינו אותם מעולם, בייחוד כאשר המליצה המשטרה בחודש שעבר להעמיד לדין את ראש החרדים האשכנזים בגין עבירות מרמה והפרת אמונים, הדחת עד והצעת שוחד, וראש החרדים הספרדים הוא עבריין מורשע ואסיר לשעבר, שריצה את עונשו וחזר למקום הפשע.
החרדים עשויים למצוא עצמם בממשלת ימין, ואיש לא יופתע אם יימצאו בממשלת שמאל, אך האופציה השנייה תתממש אך ורק אם למרכז־שמאל יהיו 61 מנדטים בלעדיהם. הם לא יהיו הגורם המעביר שלטון מימין לשמאל, גם אם השמאל יבטיח לחבוש שטריימל כל ימיו. אך אם, לכאורה, לא יהיה השמאל זקוק להם כדי להרכיב ממשלה, לא תהיה להם מניעה לחבור אליו, כדי "להגן על עולם התורה".
מדפיסים פתקי הצבעה במפעל בשומרון // צילום: קוקו
הסיבה ליתרון הניתן לימין על ידי המפלגות החרדיות נובעת מכך שהבוחרים החרדים הם קבוצת האוכלוסייה הימנית והאנטי־ערבית הקיצונית ביותר בישראל. במשך שנים רבות קיים פער בין המנהיגים הרוחניים של העולם החרדי, שמטיפים ש"לא לעלות בחומה", להימנע מפרובוקציות, ולא לעלות על הר הבית, ובין הציבור החרדי, שהוא צעיר, ברובו הגדול, והעובדה שרובו אינו משרת בצה"ל אינה מונעת ממנו לתמוך בעמדות הבוטות ביותר כלפי הערבים, כולל תמיכה בטרנספר, מניעת זכויות הצבעה מערבים אזרחי ישראל, ודברים היוצאים באלה.
נתניהו יכול לסמוך על "יהדות התורה" ועל ש"ס כי לא יעדיפו מחנה אחר, ויהיו נאמנות לו או לכל מי שיעמוד בראש הליכוד, כדי להבטיח לו רוב בכנסת. אבל הימין אינו יכול לבנות על כך שהחרדים יעדיפו להישאר באופוזיציה אם לא יהיה לימין רוב להקים ממשלה. עדיפויות החרדים היו ויהיו אלו, לפי סדר יורד: ממשלה בראשות הימין, ממשלה בראשות השמאל או המרכז־שמאל, אופוזיציה.
כשמזכירים את הטבח האכזר בחברון של 1929, שבו נרצחו 67 יהודים על לא עוול בכפם על ידי פורעים ערבים, ואשר בעקבותיו עזבו 800 תושבי המקום היהודים את בתיהם, חשוב גם להזכיר את המשפחות הערביות שהסתירו יהודים בבתיהן, וסיכנו את חייהן למען שכניהן היהודים. כדאי גם להזכיר את הטבח שעשה ברוך גולדשטיין, 65 שנים מאוחר יותר, כאשר נכנס למסגד במערת המכפלה, ורצח 29 מתפללים מוסלמים על לא עוול בכפם. המסקנה ממעשי הטבח אינה ההכרח בנקם, או רמז לצורך באגרוף ברזל לפני הבחירות, אלא הצורך במלחמה משותפת בקנאות, באכזריות ובאובדן הצלם האנושי. •
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו