רמטכ"ל שזה עתה נכנס לפוליטיקה מתמודד על ההנהגה נגד ראש ממשלה, מכהן במסגרת מפלגה גדולה חדשה, שמקפידה לא למתג את עצמה כשמאל. מפלגת עולים מחבר העמים פותחת חזית נגד המפלגות החרדיות. היא אינה תומכת במוצהר במועמד המתמודד מול נתניהו, אבל מעדיפה אותו חד־משמעית כראש ממשלה. המועמד שלה מבטיח ממשלה ללא חרדים.
לא, זה לא סיפורם של נתניהו, גנץ, ליברמן. זהו סיפור בן 20 שנה. השחקן היחיד באותו התפקיד הוא בנימין נתניהו. את תפקידו של בני גנץ שיחק החייל מספר אחת, אהוד ברק, שהבטיח ממשלה בלי ש"ס. את תפקידו של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שיחק יו"ר ישראל בעליה, נתן שרנסקי, הזכור מקמפיין ה"נאש־קונטרול".
ואביגדור ליברמן? הוא תקף את ישראל בעליה על האופן שבו היא זורעת פילוג בעם. "הבחירות יעברו בסוף", הכריז ליברמן, "ואנחנו נצטרך להמשיך יחד".
ישראל ביתנו הוקמה ערב בחירות 1999 כמפלגת ימין. ב־2001 היא הקימה סיעה משותפת בכנסת עם האיחוד הלאומי, ובבחירות 2003 התמודדו שתיהן ברשימה אחת. זאת היתה קדנציית ההתנתקות; שרון פיטר את שרי האיחוד הלאומי־ישראל ביתנו וחברי הסיעה הצביעו כצפוי נגד חוק פינוי־פיצוי.
אלא שכבר בשנה שלאחר מכן חל שינוי אצל ליברמן. ביום הפינוי עבר יורי שטרן ז"ל, אז מספר שתיים בישראל ביתנו, בית־בית ביישובי גוש קטיף, נקש בדלת והציג את עצמו: שלום, אני חבר הכנסת יורי שטרן. במה אוכל לעזור? יו"ר המפלגה, לעומת זאת, הדיר את רגליו מגוש קטיף. בחודשים שקדמו לבחירות 2006 הסתובבו אנשי מפלגתו בריכוזי העולים ובמרכזי דיור מוגן, שם תקעה המפלגה יתד, ושם מעוז כוחה עד היום. אנחנו נפעל לבניית דיור ציבורי, הבטיחו, ואם תצביעו לליכוד, ילך כל הכסף להתנחלויות. סיסמת הבחירות של ישראל ביתנו כבר לא היתה סיסמת גוש הימין: "נתניהו - נייט, אולמרט - נייט, ליברמן דא!" זה לא אומר שליברמן אמר "נייט" לממשלת קדימה בראשות אולמרט - שממנה פרש בעקבות אנאפוליס.
ערב בחירות 2009 חזר ליברמן לרטוריקה ימנית, והפעם התמקד בערביי ישראל: "בלי נאמנות אין אזרחות" ו"רק ליברמן מדבר ערבית". הקמפיין הניב למפלגה 15 מנדטים. ליברמן ניסה לרכוב על גל ההצלחה, דרש וקיבל שריון לעצמו ולאנשי מפלגתו ברשימת הליכוד. לבחירות 2013 כבר רץ מחובק עם נתניהו: "ביבי וליברמן: שילוב חזק לישראל". בתוך שנה וחצי כבר פעל לפירוק השותפות עם נתניהו. ב־2015 חזר ליברמן לקלף הערבי: "חנין לג'נין".
בסתיו 2018, בבחירות המוניציפליות בירושלים, עמדו יחסי חילונים־דתיים וסוגיית דת ומדינה במרכז הקמפיין. ישראל ביתנו בגדה בעקרונותיה המוצהרים: היא מנעה תמיכה מזאב אלקין, עולה ותיק מחבר העמים, וליברמן קידם את משה ליאון. ליברמן הכריע באופן שאינו משתמע לשתי פנים: בשיתוף עם אריה דרעי וההנהגה הליטאית חרדית, הוא תמך בראש העיר הנוכחי. במהלך השנים האחרונות, אגב, שמר ליברמן גם בכנסת על ברית אחים עם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, וניהל יחסי עבודה מצוינים עם סיעת יהדות התורה.
עד שלפתע בחורף ראה את האור (או את החושך) ויצא בקמפיין "בלי ליברמן, נתניהו דתי; עם ליברמן, נתניהו חילוני". ההמשך ידוע.
איש מאנשי ישראל ביתנו ומצביעיה לא יוכל לדעת איזה ליברמן נקבל ב־18 בספטמבר. ליברמן שיושב עם החרדים או זה שפוסל אותם? ליברמן, שכמעט פרש מממשלת שרון הראשונה בעקבות הוויתור על גבעת אבו סנינה בחברון, או ההוא שהיה שותף לממשלת אולמרט שדיברה התנתקות ביו"ש? לא מן הנמנע שאפילו ליברמן עצמו אינו יודע. גנץ הלוא מבטיח ממשלה בלי חרדים, וכזכור גם ברק הבטיח ממשלה בלי ש"ס. מה שבטוח, ליברמן חייב לחזור ולשמש שר בכיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
