בזמן שהקונפליקט הישראלי־פלשתיני שרוי במצב של ניהול סכסוך מתמשך ועתיד "עסקת המאה" אינו ברור, בזירה הסורית חלות התפתחויות מהירות שאם תבשלנה לכדי הסדרה בשטח, תזכינה בהחלט לכינוי "עסקת המאה". זאת, על רקע נסיגת הכוחות האמריקניים מצפון סוריה והמבצע הצבאי הטורקי נגד הכורדים.
מדובר, ראשית כל, בהכרזה הכורדית הדרמטית על שינוי מערך הבריתות וההבנות בין הכוחות הכורדיים לממשל אסד לגבי שיתוף פעולה וכניסתו מחדש של צבא סוריה לשטחים הכורדיים בצפון המדינה. מפקד ה־SDF (הכוחות הכורדיים הדמוקרטיים) הצהיר שידוע לכורדים היטב כי ייאלצו להתפשר מול רוסיה ואסד, אך בבחירה בין פשרה כואבת לבין רצח העם הכורדי, הבחירה תהיה בחיים.
יום לפני הצהרה זו, בעקבות התקדמות הטורקים, שב והכריז נשיא רוסיה כי שלמותה הטריטוריאלית של סוריה חיונית וכי עליה להיות חופשית מנוכחות צבאית של מדינות אחרות. בקרמלין מבינים את הצורך להכיל את השאיפות הטורקיות, אך ספק אם רוסיה תסכים לפעולה טורקית מעבר לרצועת הביטחון בצפון סוריה. בשיחתו עם ארדואן, הבהיר פוטין כי הוא מקווה שהתקיפה תוגבל מבחינת משכה והיקפה.
עם זאת, האינטרס הטורקי בצפון סוריה חורג משמעותית מרצועת הביטחון. שר ההגנה האמריקני, מרק אספר, אף הזהיר כי הטורקים מתכוונים להתקדם לדרום ומערב סוריה. מהלך שכזה חותר תחת המאמץ הרוסי לביסוס שליטתו של אסד בכל שטחי המדינה. באופן נדיר, נוצרה אפוא קונסטלציה היסטורית של אינטרס משותף מערבי־רוסי להגביל את המתקפה הטורקית. בריטניה, גרמניה וצרפת כבר דרשו מטורקיה לעצור את המתקפה, וושינגטון אף הטילה עיצומים. למרות זאת, ניתן להניח כי מה שיגרום לארדואן לחשוב פעמיים אם להמשיך בפעולה, יהיה בעיקר הסיוע הרוסי לאסד והמשמעות הנגזרת מפעולה נגד אינטרס רוסי.
הגיבוי הרוסי אינו הצהרתי בלבד. ההסכם שהושג בין הכורדים לממשל אסד נוסח תוך מעורבות רוסית פעילה, כשברקע הנכונות של מוסקבה לגבות את אסד בכוחות רוסיים. לכן, אם טורקיה תמשיך במבצע הצבאי מעבר לקו מוסכם, קיימת סבירות גבוהה כי כוחותיה יתנגשו עם כוחות רוסיים המסייעים לסורים.
אלא שלרוסיה אין כל עניין בעת הנוכחית להיכנס לעימות חזיתי מול טורקיה, ואם רצונה בייצוב שליטתו של אסד בכל השטח, היא אף תעדיף לצמצם ככל האפשר התנגשות בין כוחות סוריים לטורקיים. לכן, נוסף על ההסכם הכורדי־סורי, מסתמנת אפשרות שנראתה בעבר מופרכת, שרוסיה תצליח לייצר הבנות בין טורקיה לדמשק.
בסופו של יום, הסדרה שתכלול פרישה של כוחות אסד על פני מרב השטח הסורי לאחר הסיכום עם הכורדים, ונכונות טורקית להבנות שייצרו קו שליטה מוסכם, יסייעו לביסוס דימויה של רוסיה כמתווכת בסכסוכים בינלאומיים. במקרה של הסדרה כזו, רוסיה צפויה לתבוע לעצמה את הקרדיט על יצירת "עסקת המאה". לישראל, בתוך כך, יש אינטרס מובהק אחד: לוודא שעסקה זו לא תפלס דרך לאיראן לשימוש בצפון סוריה כגשר אסטרטגי אל הים התיכון. אינטרס זה תואם לאינטרס הרוסי, כיוון שמבחינת עתידה של סוריה, יעדיה של רוסיה בטווח הארוך שונים מאוד מאלה של איראן.
מיקי אהרונסון, לשעבר ראש חטיבת מדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי, היא חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)
