ליהודי בריטניה יש סיבה טובה להרגיש לא בנוח: ב־13 בדצמבר הם עלולים להתעורר למציאות שונה, ואולי גם בעייתית. אין להם כל אפשרות לחזות מראש את תוצאות הבחירות הכלליות, שייערכו בבריטניה בעוד פחות מחודש וחצי. הטלטלה שנמשכת כבר שלוש שנים, מאז משאל העם על הברקזיט, ערערה לחלוטין את הזירה הפוליטית בממלכה.
ראש הממשלה לשעבר, דיוויד קמרון, ארגן ב־2016 את משאל העם מתוך תחושה כי יצליח באמצעותו לחזק את בריטניה באיחוד האירופי, אך חטף נוקאאוט והעם החליט ברוב של 51.9 אחוזים לפרוש מהאיחוד. מחליפתו בתפקיד, תרזה מיי, יזמה ב־2017 בחירות בהנחה כי תנצח בקלות ותרחיב את התמיכה בהסכם ברקזיט רך, אך לבסוף מצאה עצמה עם ממשלת מיעוט ובראשות מפלגה מלאה במורדים שסנדלו אותה וגרמו לה לפרוש בדמעות.
כעת בוריס ג'ונסון מחזיר את ההכרעה סביב הברקזיט לעם בצורת בחירות נוספות, אך למרות יתרונו הנוכחי בסקרים והחלטת מפלגת הברקזיט בראשות נייג'ל פרג' לא להפריע לסיכויו לנצח, ג'ונסון עלול לסיים את הקריירה שלו כראש הממשלה אחרי פחות מחמישה חודשים.
עם זאת, גם סיכוייו של יריבו העיקרי, מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין, לנצח בחודש הבא ולהחזיר למפלגתו את השלטון לראשונה מאז 2010, אינם מובטחים. הקיצוניות האידיאולוגית של קורבין קוסמת לשכבות מסוימות בחברה הבריטית, אך היא גם מרתיעה רבים. בסקרים זוכה קורבין לתואר "מנהיג האופוזיציה הכי פחות פופולרי ב־45 השנים האחרונות". גם אם לא ינצח, עלולה לצוץ אפשרות תיאורטית כי יקים "קואליציית התנגדות" לג'ונסון ולברקזיט, שתכלול גם את הליברלים־דמוקרטים ואת הבדלנים הסקוטים - שמתנגדים לפרישה מהאיחוד האירופי.
אפילו אם הלייבור תיחלש בבחירות, באופן שיאלץ אותו לפרוש, קורבין ישאיר מאחוריו מפלגה שונה לחלוטין מזו שנבחר לעמוד בראשה לפני ארבע שנים: האגף השמאלני הקיצוני השלים את השתלטותו על מפלגת האופוזיציה הראשית והרחיק משם יריבים פוליטיים. הלייבור כיום היא מפלגה שהפכה את האנטישמיות לחלק מההוויה הפוליטית הבריטית, במעטה של אנטי־ישראליות ואנטי־ציונות. גם אם קורבין ילך, ההרס שיותיר בתחום זה הוא מוחלט.
כל מאמציהן של הנהגת הקהילה היהודית ושל תנועת הלייבור היהודית לייצר הידברות עם סביבתו של קורבין על הרחקת פעילים אנטישמים מהמפלגה התנפצו אל מול סירובם של אלה להבין את חשיבות הנושא. היו יוזמות קוסמטיות, שנועדו לצורכי יח"צ, אך לא מעבר. הלייבור בהנהגת קורבין העניקה לגיטימציה לאנטישמיות והראתה ליהודים כי למפלגה שהפכה את בריטניה לביתם - לא אכפת עוד מהם.
בהומור, שהפך בנסיבות הנוכחיות לשחור, שינו יהודים את סיסמת הלייבור מ־for the many, not the few (עבור הרבים, לא עבור המעטים) ל־for the many, not the Jew (עבור הרבים, לא עבור היהודי). אם הלייבור יגיע לשלטון, האמירה הזו עלולה להיות נכונה לגבי בריטניה כולה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו