ישראל לטווח קצר, חמאס לטווח ארוך

הפסקת האש שעליה הכריזו הצדדים היא עוד שלב בתכנון המלחמה של חמאס • ישראל פועלת בדיוק לפי התוכנית של ארגון הטרור, ונשארה בקונספציית 6 באוקטובר

אחריו יגיעו אחרים. סינוואר אחרי שומר החומות, בהריסות של עזה (ארכיון), צילום: רשתות ערביות

כל חברה שואבת כוח וערכים מהאתוסים המכוננים שלה. הצרפתים מימי המהפכה, האמריקנים מהמאבק לעצמאות מהבריטים והעם היהודי מיציאת מצרים ומימי החנוכה. חמאס שואב את האתוס שלו מהעבר ההיסטורי של האסלאם.

בשנת 627 התקרב צבא של כ־10,000 חיילים אל העיר אל־מדינה כדי לכבוש אותה ולחסל את מנהיג העיר מוחמד וקבוצת נאמניו. מוחמד איים על המרקם החברתי בחצי האי ערב, פשט על שיירות מסחר והציג עצמו נביא של האל היחיד. עבור הנהגת העיר מכה ותושביה זה היה יותר מדי, והם החליטו לשים לזה סוף. אבל כשהגיעו אלפי החיילים לאל־מדינה הם נתקלו בחפירה (ח'נדק), מכשול שחסם את הגישה מצפון לעיר, המוקפת הרים ואדמות טרשים משאר עבריה. הצבא הפולש נאלץ לשנות תוכנית ולהטיל מצור על אל־מדינה, מהלך שכלל לא התכונן אליו. לאחר שלושה שבועות של מצור מתיש, לוחמה פסיכולוגית ומזג אוויר סוער, נכנע הצבא הפולש ונסוג בבושת פנים. מוחמד והמוסלמים שרדו.

שלוש שנים לאחר מכן הם כבשו את מכה, ומוחמד הפך לשליט הבלתי מעורער של חצי האי ערב. הסיפור על "קרב החפירה", שמוזכר בקוראן בסורת המחנות, הפך לשם דבר בהיסטוריה המוסלמית. מופת לגילוי נחישות, אמונה וביטחון באללה ובצדקת הדרך. מבחינה צבאית משמש הקרב דוגמה לעמידתם של מעטים מול רבים ולסבלנותו של הכוח המגן. המוסלמים היו זקוקים לזמן, והם השיגו אותו באמצעות המחסום המלאכותי שבנו. לאחר מכן כל מה שנותר לעשות זה להחזיק מעמד במצור, ולהמשיך להרוויח זמן. הישועה תגיע.

1396 שנה אחרי הקרב ההוא במדבר הערבי, חמאס מיישם במלחמת חרבות ברזל אותה מדיניות, בדיוק כפי שעשה בסבבים הקודמים שניהל נגד ישראל. יחיא סינוואר, אסמעיל הנייה וחאלד משעל יודעים שבמאבק ישיר נגד ישראל אין לחמאס סיכוי לנצח. אבל לתפיסתם, באמצעות טרור, בניהול מלחמת התשה ("חרב אסתנזאף") ובהקזת דם אפשר יהיה לכרסם אט־אט ב"ישות הציונית", ובסופו של דבר להביא לקריסתה.

אמת, כל סבב לחימה יוביל לאובדן של לוחמים, של ציוד ושל נכסים צבאיים, אבל את אלה אפשר לשקם. ומה עם אובדן של אזרחים - ילדים, נשים וגברים פלשתינים? בעיני חמאס, כל המרבה הרי זה משובח. על האמפתיה הבינלאומית בונה ארגון הטרור את אסטרטגיית השרידות שלו.

יתרה מזו, הפסקת האש שעליה הכריזו הצדדים ביום שישי האחרון היא עוד שלב בתכנון המלחמה של חמאס. טעות לחשוב שמתקפת 7 באוקטובר היתה מורכבת משלב אחד בלבד - פשיטת טרור אכזרית והשמדה טוטאלית. חמאס ידע שתגיע תגובה קשה, ונערך בהתאם - צה"ל יגיב בסגנון "בעל הבית השתגע", אבל אנחנו נספוג את המכה, נשרוד ונמתין.

בתכנון המלחמה שלו חמאס ידע שעליו להשיג קלף מיקוח שישראל לא תוכל לעמוד מולו. חטיפת אזרחים ישראלים, מכל הגילים, היא הנשק הסודי של חמאס. החפירה שתמנע מהאויב להמשיך את המלחמה

בינתיים, דעת הקהל העולמית תשתנה ותפעיל לחץ על ישראל לעצור. גם ישראל עצמה עשויה להשתכנע ולהפסיק את הלחימה מסיבות חברתיות, פוליטיות, כלכליות וצבאיות.

סבלנות, אומר חמאס, והישועה תבוא.

אבל יותר מכל, בתכנון המלחמה שלו חמאס ידע שעליו להשיג קלף מיקוח שישראל לא תוכל לעמוד מולו. חטיפת אזרחים ישראלים, מכל הגילים, היא הנשק הסודי של חמאס. החפירה שתמנע מהאויב להמשיך את המלחמה. שכן החברה הישראלית לא תוכל לנהל מלחמה ממושכת כשתינוקות, ילדים ונשים נמצאים מעבר לגבול וגורלם לא ידוע.

לכן, ברגע שנשיג את הפסקת האש הראשונה - המטרה העליונה תהיה להרוויח עוד זמן. למתוח את גבולות העצבים של האויב, לתעתע בו ולשכנע את העולם שאנחנו, חמאס, הקורבן.

עד כה ישראל פעלה בדיוק על פי התוכנית של חמאס. למעשה, ישראל נשארה בקונספציה של 6 באוקטובר, ובצורה הזו נשאבה למלחמה בלי יכולת לתת מענה נכון לאסטרטגיה של האויב - אם נשרוד, בסוף ננצח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר