לתומכים בהקמת ממשלת בשיתוף הסיעות הערביות יש טיעון מוכן מראש נגד מתנגדיה: האשמה בגזענות. מי שלא שותף לחזון השותפות היהודית־ערבית, אינו אלא גזען חשוך ונבער. זה לא רק עוזר לתומכי הרעיון להצטייר בעיני עצמם כנאורים וכמתקדמים, אלא גם מסייע להעלים מהשיח את הסיבות העמוקות להתנגדות.
מרגע שהוקמה המדינה לא היה ספק בהענקת אזרחות מלאה ושוות זכויות לערביי הארץ. אבל המעשה התקדימי הזה של היהודים, הושטת היד לעבר בני העם שבשנת תש"ח קם עליהם לכלותם והפיכתם לחלק אורגני בחברה הישראלית המתגבשת - המעשה הזה לא ביטל את עוינותם של הערבים כלפי היהודים. זוהי עובדת יסוד אזורית, לא רק מקומית: מדינות ערב הצטרפו בחדווה לכל ניסיון ערבי לחסל את מדינת היהודים ויושביה. גם כיום, לאחר יותר מ־100 שנות ציונות, כשמדינת ישראל היא עצמאית וחזקה, כמעט 90 אחוזים מתושבי מדינות ערב סבורים, לפי סקר שנערך לאחרונה, כי לישראל אין זכות קיום.
צריך לומר: הניסוי של מדינת ישראל עם ערביי ישראל - לקחת קבוצה קטנה מתוך החברה הערבית העצומה, להעניק לה זכויות אזרח במדינה מודרנית, דמוקרטית, חופשייה מפותחת ומתקדמת - הצליח מעל למשוער. ערביי ישראל הם ככל הנראה הקבוצה הערבית המתקדמת בעולם בכל מדד מקובל להתפתחות אנושית. גם היחס שלהם ליהודים ולמדינה היהודית הוא השפיר ביותר מבין כל הציבורים הערביים, והוא עוד נמצא במגמת עלייה. סקרים אחרונים מראים כי התמיכה בשותפות עם המדינה ועם מוסדותיה גדלה, וכי התמיכה בבדלנות ובאלימות יורדת.
ועדיין, סקר של המכון לדמוקרטיה מצא כי 58 אחוזים מהיהודים לא ייכנסו ליישוב ערבי, לעומת שמונה אחוזים מהערבים בלבד שלא ייכנסו ליישוב יהודי. זאת לא גזענות, זאת המציאות. עדיין יש בחברה הערבית עוינת לישראל וליהודים. נכון, המצב הולך ומשתפר, משנה לשנה רמת ההשכלה והפתיחות בחברה הערבית עולה ורמת האלימות והאנטישמיות יורדת. זו מגמה טובה בסך הכל, אבל המציאות היא עדיין מציאות. הסכסוך הישראלי־ערבי לא הסתיים.
אם ליהודים קשה לדמיין את איימן עודה או את אחמד טיבי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, זה לא בגלל גזענות, אלא מכיוון שהם מייצגים עוינות אלמנטרית לרעיון של מדינה יהודית. את החברה הערבית בישראל מייצגים לא רק ח"כים, אלא גופים כמו התנועה האסלאמית או ועדת המעקב, שניירות רשמיים שלה קוראים בגלוי לביטול יהדותה של המדינה, דבר שעל פי חוקי מדינת ישראל היבשים - לפני הפרשנות היצירתית של בג"ץ - נחשב לעבירה ופוסל אותם מלייצג בכנסת את אזרחי ישראל.
האשמת יהודים ב"גזענות" מכיוון שהם לא מתעלמים מהמציאות הבסיסית ביותר הזאת, זורה חול בעיניים ופוגעת במאבק האמיתי בגזענות. היחס החשדני לרעיון ממשלת המיעוט בתמיכת המפלגות הערביות אולי אינו פוטוגני, אבל הוא מעוגן בהיסטוריה האזורית ובמציאות הביטחונית, לא בתיאוריות עליונות גזעית. זהו חלק מסכסוך לאומי, לא פרויקט להפרדה גזעית. ביום שבו תיפסקנה העוינות לרעיון המדינה היהודית והחתירה לביטולה, אזרחי ישראל הערבים יהיו שווי חובות, ולא רק שווי זכויות. ביום ההוא הם גם יוכלו להרכיב ממשלה מבפנים, ולא רק לתמוך בה מבחוץ. יהיה פה רמטכ"ל ערבי וראש שב"כ ערבי. אבל ריאלית, היום הזה טרם הגיע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו