אף אחד לא חשב שהמלך חוסיין המנוח שיגר את צבאו ב־13 במארס 1997 לטבוח בשבע נערות ישראליות שטיילו בנהריים. חוסיין לא היה צריך להסביר, כי זה לא קרה בכוונה. הוא פשוט הגיע אלינו, הלך לכל אחד מבתי האבלים, התיישב על הרצפה וביקש סליחה על מעשהו של החייל הירדני, המעורער בנפשו ככל הנראה. כל מי שהיה אז אדם בוגר בישראל לא ישכח את המחווה הזו לעולם.
בשבוע שעבר, שעות מעטות לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש שישראל, משום מה, אינה מודה עדיין בקיומה, נורה טיל חכם ומדויק אל מבנה פח וגרם להרג שמונה בני משפחה בדיר אל־בלח: רסמי אבו מלחוס, בן שבט א־סווארכה, בנו מוהנד בין ה־12, מרים א־סווארכא בת ה־45, מועאד א־סוורכא בן ה־7, סי א־סוורכא בן ה־13, יוסרי א־סוורכא, בן ה־39, ועוד שני תינוקות.
צה"ל הודיע כי לא היתה כל כוונה לפגוע בחפים מפשע. לתקשורת נמסר כי רסמי אבו מלחוס הוא - כנראה - איש יחידת הרקטות של הג'יהאד האסלאמי במרכז רצועת עזה. עוד דווח כי הידיעה המודיעינית שלפיה מבנה הפח הוא חלק מתשתית טרור לא נבדקה מחדש זה שנה. כלומר, מדובר ב"בנק יעדים" שמשתמשים בו כאשר "הכוכבים נפגשים", אבל לא תמיד מעדכנים אותו, ולכן עלולות לקרות טעויות.
המלך חוסיין ונתניהו בביקור הניחומים // צילום: אבי אוחיון/לע"מ
כן. אנחנו נמצאים בעימות מתמשך מול טרור, ועוד לא נכתב המדריך האולטימטיבי להתנהגותה של מדינה דמוקרטית, שיש לה חוקים ונורמות, ובתי משפט, ואשר צריכה להגן על עצמה מפני גורם שמוכן להקריב את אנשיו כדי להרוג, ואשר אינו רואה עצמו כבול לכללים בינלאומיים כאלה ואחרים. בהרבה מקרים מופיעים מפעילי הטרור כאזרחים, אבל אין זה הגיוני לראות אותם כאזרחים שהחוק הבינלאומי מבקש להגן עליהם.
היכולת להבחין בין אוכלוסייה מעורבת לבין כזו שאינה מעורבת היא - בדרך כלל - קשה מאוד. התמקדות בסיכולים ממוקדים, המנסים להגיע ליעדים מוגדרים מאוד, תוך פגיעה מינימלית בסביבתם, היא סוג של ביצוע עונש מוות בלי משפט, ולכן קיימת דילמה (במדינות דמוקרטיות, ורק בהן) באשר להיקף השימוש בכלי המיוחד הזה, אשר עלול לפתוח מעגל של פגיעה במנהיגים משני הצדדים. הדיון בנושא זה ימשיך, כנראה, עוד זמן רב, ובינתיים יימשך שימוש בכלי זה, שימוש החייב להיות מושכל מאוד.
שמונה בני המשפחה שנהרגו על ידינו בשוגג בדיר אל־בלח אינם סתם "טעות", משום שמדובר במעשה שאינו ניתן לתיקון. מי שלא ידע כי בפחון ההוא נמצאת משפחה, לא יוכל להינקות מן המעשה שעשה, בין שיועמד לדין צבאי ובין שימצא התחקיר שלא היה יכול לדעת כי הוא פוגע בחפים מפשע. כל מי שמכיר את צה"ל לא יעלה בדעתו לייחס לו כוונת מכוון בהקשר כזה, ולכן הודעת הצבא כי מה שקרה לא היה מכוון היא מובנת מאליה, כפי שהיא פתטית. עם זאת, אי אפשר לדבוק בסיסמה כי צה"ל עושה הכל כדי לא לפגוע בחפים מפשע.
אני זוכר ישיבות קבינט לא מעטות שבהן היו אלה בעיקר יצחק נבון ז"ל, ודוד לוי יבדל"א, שחקרו את הצבא בכל פעם שהביא לשולחן את יעדיו, ובדקו בשבע עיניים את מרחק המטרה מבית ספר או מבית חולים. לא כולם היו רגישים לכך באותה מידה, ולא בכל מקרה אכן "נעשה הכל" כדי למנוע פגיעות באזרחים. כמעט תמיד אפשר לעשות יותר.
אבל דבר אחד אפשר, בלי שום ספק, לעשות גם עכשיו: לא רק להסביר שלא התכוונו, אלא להתנצל מעומק הלב, ולהביע צער אמיתי על כך שאנחנו שמנו קץ לחיי תינוקות וצעירים שלא היו מעורבים בשום ניסיון לפעול נגדנו. מי שצריך לעשות זאת הוא ראש הממשלה שהדבר התרחש במשמרת שלו, ממש כפי שהתנהג המלך חוסיין בשעתו (כשלצידו, אגב, אותו נתניהו).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו