סימון מוצרים: לא אפליה ולא חרם

בית הדין לצדק של האיחוד האירופי פסק החודש פרשנות מחייבת על חוקי האיחוד האירופי בדבר הצורך לציין בצורה נכונה את מקורם של מוצרים. בית הדין, שלו סמכות לפרש את החוק באיחוד האירופי, קבע שכדי להבטיח שצרכנים באיחוד האירופי יקבלו מידע מדויק על מוצרים שהם קונים, יש להבחין בצורה ברורה בין מוצרים המגיעים מישראל בגבולותיה המוכרים מבחינה בינלאומית (אלה יצוינו כ"תוצרת ישראל"), לבין מוצרים המגיעים מההתנחלויות.

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הראשון של ישראל, עם סחר כולל של כ־34.4 מיליארד יורו בשנת 2018. אחד מתוך שלושה מוצרים המיוצאים מישראל לחו"ל מגיע לשוק של האיחוד האירופי. על רקע זה, וכדי לשמור על יחסינו הטובים, הכרחי להבין את החלטת בית המשפט והשלכותיה, ולהבהיר מה נכון ומה לא נכון סביב סוגיית "ציון המקור".

ראשית, יחס שונה בין מוצרים מישראל ומוצרים מהתנחלויות אינו דבר חדש. הסכם הסחר החופשי בין ישראל והאיחוד מעניק מעמד מכסי מועדף למוצרים המגיעים מישראל בגבולות המוכרים מבחינה בינלאומית. לעומת זאת, מוצרים המגיעים מההתנחלויות יכולים להיכנס לשוק של האיחוד האירופי, אך לא ייהנו ממעמד מועדף זה. הבחנה זו באה בתגובה לקריאתה של מועצת הביטחון של האו"ם להבחין בין ישראל ובין השטחים שנכבשו ב־1967. האיחוד האירופי אינו מכיר בשינוי בקווי 1967, אלא אם כן הצדדים יסכימו על כך.

שנית, חוקי האיחוד האירופי מחייבים לציין את מוצאם של מוצרים, מכל מקום שממנו הם מגיעים, כדי לא להטעות את הצרכנים. בציון "תוצרת ישראל" יש להשתמש רק במוצרים המיוצרים בתוך גבולות ישראל המוכרים מבחינה בינלאומית, בעת כניסתם לשוק של האיחוד האירופי.

שלישית, ההאשמות שפסיקה זו אנטישמית מטבעה הן חסרות שחר ואינן נכונות. האיחוד האירופי עומד איתן נגד כל גילויי האנטישמיות: תופעה זו מנוגדת לערכים ולעקרונות שעל בסיסם הוקם האיחוד האירופי. אנחנו מחויבים להילחם באנטישמיות בכל מקום שבו היא קיימת. לזעוק אנטישמיות על החלטת בית הדין זה להסיט את הדיון מהעיקר.

האיחוד האירופי נהנה משותפות ומיחסי סחר מיוחדים עם ישראל, וזה לא ישתנה. הדרישה לציין בצורה נכונה את המקור מתייחסת למיקום שבו יוצרו המוצרים, ולא למי שייצר אותם. 

רביעית, הפרשנות אינה מפלה ואינה יוצאת נגד ישראל. בית הדין התבקש לפסוק במקרה זה בלבד, ולא במקרים אחרים שאולי דומים. מדיניות האיחוד האירופי שונה, לדוגמה בחצי האי קרים, באבחזיה או באוסטיה, שבהם הוא מטיל איסור מוחלט על יבוא.

ונקודה אחרונה. הרמזים על כך שהפסיקה או כללי האיחוד האירופי מעודדים יבואנים וצרכנים אירופאים, במישרין ובעקיפין, להחרים מוצרים ישראליים, גם הם אינם נכונים. הפסיקה אינה איסור או חרם; האיחוד האירופי אינו תומך בשום צורה של חרם או בסנקציות נגד ישראל. האיחוד האירופי פוסל ניסיונות הנעשים באמצעות קמפיינים של מה שנקרא תנועת ה־BDS לבודד את ישראל.

ישראל והאיחוד האירופי בנו קשר חזק על בסיס של שיתוף פעולה וכבוד. לכן חשוב מאוד שכל שיג ושיח בנושא הפסיקה יהיה ברור, מדויק ונכון עובדתית, וכן שיכבד את מעמדו של בית הדין.

עמנואל ז'ופרה הוא שגריר האיחוד האירופי לישראל

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו