המשאבים האדירים שהשקיעה הממשלה בשילוב גברים חרדים בעבודה, באקדמיה ובצבא (כלומר, במציאות) נכשלו כישלון חרוץ. הקמנו יחידות מותאמות, התווכחנו על סנקציות, אך צה"ל לא עמד ביעדי הגיוס. הקמנו מכללות חרדיות, מכינות קדם־אקדמיות, קדם־מכינות־קדם־אקדמיות חינם אין כסף, והתוצאה - 76 אחוזי נשירה. השקענו מאות מיליונים במרכזי שילוב חרדים בתעסוקה, חוקקנו העדפה מתקנת בהעסקתם במגזר הציבורי, והתוצאה - שיעור העובדים יורד.
החברה הישראלית רצתה לעבוד עם הקהילה, להקים מסגרות מותאמות תרבותית ולעודד השתלבות בהסכמה ובהידברות. אבל בחלקים גדולים בחברה החרדית יש עדיין התנגדות ממסדית, והמבקשים להשתלב עלולים לסבול מסנקציה חברתית ומדה־לגיטימציה. מדובר בפגיעה במעמד ולעיתים אף במשפחה של המבקש להשתלב, העלולה לבוא לידי ביטוי באי־קבלה למוסדות חינוך, בירידה במדרג השידוכים, בהרחקה משכונות מגורים ועוד.
בעוד המדינה משקיעה משאבים בניסיון לשכנע ולהניע חרדים להשתלבות, היא זונחת את אלה המעוניינים להשתלב ומוכנים לשלם על כך מחיר, ומפלה באופן בוטה בעיקר את ציבור היוצאים בשאלה. כך, למשל, הזכאות לשנת לימודים בנח"ל החרדי ניתנה רק למי שלפני השירות הוגדר כמי שאינו "בר גיוס". זה שיצא בשאלה הוא "בר גיוס", ולכן לא זכאי. כך גם בתעסוקה: מרכזי שילוב החרדים נועדו לעודד את החרדים לעבוד. היוצא בשאלה כבר השתכנע, ולכן אינו זכאי.
השיטה הזו פשטה את הרגל, לא רק משום שהיא מפקירה את היוצאים בשאלה הזקוקים לתמיכה ולסיוע, אלא כי היא משמרת את הבדלנות ואינה מעודדת לחץ מבפנים. ככל שהיוצאים בשאלה יצליחו יותר - כך הממסד החרדי ייאלץ לשחרר אפשרויות נוספות לצעירים החרדים כדי שלא ינטשו. הצלחת היוצאים בשאלה תביא להגברת הלחץ מבפנים, וזהו המפתח לשינוי אמיתי. המטרה אינה חילון החרדים, אלא עידוד שילובם בכל תחומי החיים בישראל.
והנתונים מוכיחים שההשקעה משתלמת. בעוד רבים מהסטודנטים החרדים לומדים במכללות את המינימום הדרוש לצאת ידי חובה וחלקם אף נכשלים, היוצאים בשאלה צמאי דעת, סקרנים, מסתערים על הפקולטות ועל חוגי הלימוד ומגיעים להישגים מרשימים. דרכם אינה קלה, רבים מהם זקוקים לשנתיים רק כדי להשלים מכינה וליותר משלוש להשלמת התואר הראשון. הלחץ הכלכלי מוטל עליהם בעומס רב בזמן הלימודים, והבדידות והנתק מהמשפחה גם הם משפיעים. אך מדובר בצעירות ובצעירים חזקים ונחושים - חלוצים אמיתיים המגשימים את החזון הציוני, פשוטו כמשמעו.
למרות זאת, ההשקעה ביוצאים בשאלה לא מגיעה לכדי פרומיל מההשקעה הכושלת בשילוב חרדים. הממשלה והחברה הישראלית עדיין לא הפנימו את הפוטנציאל הגלום באוכלוסיית היוצאים, לא רק בתרומתם הישירה לחברה, אלא גם בהשפעת הצלחתם על החברה החרדית עצמה.
יאיר הס הוא מנכ"ל עמותת "הלל - יוצאים בשאלה"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו