סוף השבוע האחרון התחיל באווירה עולצת והיתולית ברשתות החברתיות: קטעי וידאו של בחורים על גלשנים חוצים את נהרות דרום תל אביב, תמונות פוטושופ של גונדולות בפלורנטין ופקחי עירייה מחלקים דו"חות בחליפות צלילה הופצו ושותפו בהמוניהם. זמן קצר לתוך הצהריים החלה להתבהר התמונה: אזור דרום תל אביב מוצף לגמרי. חנויות, חניונים, כלי רכב שטבעו ושבקו חיים, ניתוקי חשמל והאסון הנורא מכל - מותם המזעזע של דין שושני וסתיו הררי זכרם לברכה, שנלכדו במעלית מוצפת בשכונת התקווה ומצאו בה את מותם.
דרום תל אביב הפך בשבת לאזור מוכה אסון. בבניין שנמצא במרחק כמה מאות מטרים ממקום מגוריי, יצרו הדיירים שרשרת אנושית עם דליים כדי להוציא מים מדירת קרקע של תושב מבוגר. באזור אחר בשכונה ניסו אנשים להציל את כלי הרכב שלהם מטביעה טוטאלית, בזמן שבתים וחנויות הוצפו לגמרי.
כעבור כמה שעות, ואחרי יותר מ־70 מילימטרים של גשמים, פרסמה עיריית תל אביב פוסט, שבו הסבירה כי התרחש אירוע גשם דרמטי עקב משבר האקלים, ושהעירייה נערכה לתרחיש הזה מבעוד מועד. איך היא נערכה? "כבר בשעות הבוקר הנחה ראש העירייה לפתוח את החמ"ל העירוני וכל נציגי יחידות העירייה השונות הוקפצו לשטח על מנת לטפל בכל המפגעים ולהחזיר את העיר לשגרה", נכתב בפוסט. זה לכאורה מוזר שמשבר האקלים פוסח על צפון העיר, ופוקד פעם אחר פעם רק את שכונות התקווה ועזרה, פלורנטין ונווה שאנן, כפר שלם ויפו. האמת הפשוטה היא שזה לא משבר אקלים, זו הזנחה פושעת של שנים. לפתוח חמ"ל זו לא היערכות; ההיערכות והטיפול בתשתיות בדרום העיר היו צריכים להיעשות בזמן אמת, לפני שנים. בכל שנה מתלוננים תושבי דרום העיר על הצפות החורף - והלוואי שזו היתה ההזנחה היחידה בשכונות האלו.
אזור דרום תל אביב טובע ונחנק בלי קשר לגשמים. בחודשים האחרונים פתחו תושבי השכונה עמוד מחאה בשם "דרום תל אביב בקריז" כדי למחות על אוזלת היד בטיפול בתופעת הנרקומנים. כבר חודשים רבים שהעירייה מאפשרת להם לנוע בחופשיות בדרום העיר, לשכון באתרי בנייה ולהתנהל באין מפריע בשכונות. רק לפני שלושה חודשים קבעה ועדת הביקורת של העירייה כי היחידה לטיפול בדרי רחוב סובלת ממחסור חמור בכוח אדם ובמסגרות מתאימות לחסרי הבית. זה לא נגמר בזה. תושבי דרום תל אביב מתלוננים כבר שנים על מחסור בפחי אשפה, על תאורת רחוב לקויה, על כבישים מתפרקים ושלל בורות, אבל אין מענה בצד השני.
מיליונים מושקעים במיזמי תחבורה כושלים כמו "אוטותל" או "תל־אופן", אבל לא בתיקון תשתיות בסיסיות לתחבורה בדרום העיר. יש לעירייה תקציב להקמת בית ספר חדש לילדי זרים על גינת לוינסקי, אבל לא לטיפול בפשיעה הגוברת בשכונות, בתחושת הביטחון ובבעיות התשתית שבסוף עלו לנו בחיי אדם.
אפשר היה לשער שכרגיל בישראל, רק כשנגבים חיי אדם משתנה משהו. אבל כשמדובר בדרום תל אביב, כפי שכבר הוכח לא אחת, גם טרגדיה נוראית לא מביאה לשינוי הכל כך נדרש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו