אחרי אוגנדה: לטפל בהסתננות

הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו ומנהיג סודן עבד אל־פתאח אל־בורהאן באוגנדה היא לא רק הישג דיפלומטי חשוב, אלא גם צעד חשוב להתמודדות עם תופעת ההסתננות. 

סודנים הם הקבוצה השנייה בגודלה מתוך אוכלוסיית מסתננים השוהה בישראל, לאחר אריתריאים, ומספרם עומד על יותר מ־ 7,000 בני אדם. אין מחלוקת על כך שמרבית הסודנים שהגיעו לישראל הם מהגרי עבודה שלא נשקפה להם כל סכנה בעת שעזבו את ארצם, ורק מיעוט מתוכם הגיעו מאזורים שבהם יש סכסוך אתני בפריפריה של סודן, כגון דארפור, הנילוס הכחול ודרום קורדופן. יש לציין כי בשנים האחרונות חלו תמורות חיוביות גם בעניינם, וקיימת מגמה בקרב מדינות רבות במערב, כגון אוסטרליה, צרפת, בלגיה ואיטליה, להשיב גם קבוצות אלו לחרטום, בירת סודן. 

מדינת ישראל נאלצה להתמודד עם מציאות ייחודית, שכן בהיעדר יחסים דיפלומטיים לא היתה לה כל אפשרות להרחיק מסתננים סודנים ישירות לארצם, ללא קשר למוצאם או לסיבות שהובילו אותם להסתנן לישראל. בזמן שבכל העולם מרחיקים מהגרים לא חוקיים מסודן כדבר שבשגרה, ישראל היא המדינה היחידה בעולם שלא יכלה לעשות זאת. 

מעבר לקושי הטכני, סודן החשיבה את ישראל למדינת אויב ואף קבעה בחוק עונש של עשר שנות מאסר בגין ביקור או כניסה לשטחה. מכאן שעלתה גם טענה מהותית, שלפיה גם מהגרי עבודה לכולי עלמא בעת שעזבו את ארצם, הפכו לפליטים מרגע שדרכה רגלם בארץ הקודש, שכן נשקפת להם סכנה אם יוחזרו מישראל. 

בפועל ידוע לנו כי טענה זו רחוקה מהמציאות, מכיוון שבמשך השנים יותר מ־6,000 מסתננים חזרו מרצון לסודן מבלי שנפגעו, וממשלת סודן לא עשתה מאמצים גדולים במיוחד למנוע חזרה זו, למעט במקרים של מתנגדי משטר בולטים. אך הסיכון הקטן מנע מישראל לנקוט צעדים מעשיים להרחקת סודנים, והתאפשרה רק יציאה עצמאית. 

ברור לכל כי במצב של נורמליזיציה מלאה, ישראל תוכל להחזיר סודנים ישירות לארצם, כפי שהיא עושה עם שוהים בלתי חוקיים מאוקראינה, לדוגמה. אך ישראל יכולה להתחיל לפעול גם אם יחסים דיפלומטיים מלאים יתעכבו עוד זמן רב, כיוון שהפגישה מעניקה גושפנקה רשמית למצב שכבר קיים בשטח, ואף משנה את מעמדם החוקי של המסתננים הסודנים כבר עכשיו. בהיעדר סכנה, המדינה יכולה לדרוש מכל המסתננים הסודנים שאין להם בקשת מקלט פרטנית לצאת מישראל. במקרה של אלו שיסרבו, ניתן לאסור את העסקתם ואף להעבירם למשמורת על פי חוק הכניסה לישראל, עד שישתפו פעולה וישובו בבטחה לארצם. 

אם קיימת רגישות דיפלומטית בעת הזו, אין צורך בהצהרות דרמטיות, אלא רק בהפעלת החוק הקיים על כל מקרה פרטני, כפי שנעשה עם מהגרים לא חוקיים מיותר ממאה מדינות אחרות. לא צעדים נמהרים, אך מנגד גם לא סטגנציה. ראש הממשלה נתניהו בהחלט יכול להתגאות בהישג דיפלומטי חשוב, כעת הזמן גם למעשים.

עו"ד יונתן יעקובוביץ' הוא מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו