לפני כשבועיים בלבד החל משבר הקורונה לטלטל גם את ישראל, ובד בבד עם התפשטות הנגיף במדינה, החלה הפצת שמועות פרועה, הן ברשתות החברתיות והן באפליקציות להעברת מסרים מיידיים. מלבד ההתמודדות המורכבת עם כלל ההיבטים הכרוכים בפנדמיה, גופי ממשלה שונים נאלצים כעת גם להדוף שמועות כזב ולפרסם באופן תדיר הכחשות של ידיעות המופצות בשמם, בכלל זאת ידיעות על סגר כללי שייאכף ביד חזקה על ידי הצבא, מחסור חמור בכסף מזומן, סגירת מרכולים והשבתת התחבורה הציבורית. ידיעות לא מבוססות הופצו גם באשר לאופן ההידבקות בנגיף, מידת קטלניותו, האוכלוסיות המועדות לפורענות ודרכי ההתגוננות מפניו.
תקופת משבר, ובייחוד משבר בסדר גודל כזה, הופכת את הציבור לפגיע במיוחד לפייק ניוז. בתנאים של אי ודאות ובהיעדר הזרמת מידע רציפה מטעם גורמים רשמיים, הציבור נוח להפיץ ולקלוט מידע שאינו מבוסס. מעבר להאשמות המופרכות שמטיחות איראן, רוסיה וסין בארה"ב באשר לכוונותיה הזדוניות, לכאורה, בהפצת הנגיף, בישראל נראה כי מרבית הידיעות הכוזבות מופצות ומהודהדות על ידי גורמי פנים, שמנסים למלא את ואקום המידע ביחס לקורונה ולהזין את ההיסטריה הציבורית. עם זאת, יש גורמים המנצלים את הביקוש למידע בנושא כדי להקים אתרים שנועדו, כביכול, לספק מידע על הקורונה, אך בפועל משמשים לשתילת נוזקות ולגניבת פרטי משתמשים.
לאחרונה פרסם איגוד רופאי בריאות הציבור הודעה מיוחדת, שבה נטען כי "סכנת בהלת הקורונה עלולה להיות גדולה יותר מסכנת נגיף הקורונה". ברוח זו על ההיערכות הלאומית להתייחס גם להשלכותיו הפסיכולוגיות של הנגיף, המועצמות על ידי פייק ניוז. אמנם ענקיות המדיה מנסות לצמצם את התופעה, הן באמצעות תעדוף תוצאות של גופי בריאות רשמיים במנועי החיפוש שלהן והן באמצעות הסרת חשבונות ברשתות החברתיות שהפיצו מידע כוזב ביחס לקורונה, אך מדובר בטיפה בים. גם ניסיונותיה של המשטרה להגביר את אכיפתה משיגים תוצאה מוגבלת כרגע, בעיקר עקב הקושי להתחקות אחר מקורות ההפצה.
דומה שהדרך היעילה ביותר לעמוד בפרץ היא מאמץ הסברתי נגדי, שבמסגרתו יש לדברר את המשבר באופן שוטף, בין השאר באמצעות תדריך ערב קבוע לציבור, שיספק תמונת מצב בהירה ועדכנית. מקור השראה בהקשר זה היא ממשלת טייוואן, שערכה בכל ערב מסיבת עיתונאים שבמהלכה הופרכה דיסאינפורמציה שהופצה ברשת, והתושבים אף קיבלו עדכונים יומיים לטלפונים הסלולריים.
מלבד זאת, לטובת ניהול הזרמת המידע ביחס למשבר הנוכחי יש להקים צוות משימה בהשתתפות נציגי הגופים הרלוונטיים, שירכז את ההסברה מצד אחד ואת המאבק לצמצום הידיעות הכוזבות מנגד, שכן אי אפשר להסתמך על כך שבמצב הנוכחי החברה האזרחית תגלה ביקורתיות ביחס למידע שהיא צורכת. בעידן שמאפשר הפצת מידע במהירות מסחררת וברמת זיוף גבוהה, הציבור מתקשה לעמוד בקצב, בייחוד כשמדובר במידע שנוגע לבריאותו.
הסברה רציפה וראויה חיונית גם לשם הכנה של החברה לאפשרות החרפת הצעדים לבלימת התפשטות הנגיף ולשימור כוח עמידתה. לשם כך המדינה צריכה להפנים את אחריותה גם להיבט התודעתי במשבר ולפעול בהתאם ובהקדם, שכן ניכר כי המאבק בוויראליות הפייק ניוז ביחס לקורונה קריטי לא פחות מהמאבק בוויראליות של המגיפה עצמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו