תחזירו לנו את הכדורגל

1 רק לפני חודשיים, בימים תמימים שבהם היינו יוצאים מהבית ללא פחד, עם ידיים חשופות ונטולי מסיכות מנתחים, ליגת העל הסתיימה בקול תרועה רמה. לראשונה מאז חולקה לפלייאוף עליון ותחתון, קיבלנו פלייאוף עליון אטרקטיבי עם כל הגדולות וצפי למאבק אליפות מרתק בין שתי קבוצות עם קהלים עצומים ואצטדיונים נהדרים, מה שגרם לבעלי הבית לחכך ידיים בהנאה ולצפות להכנסות ענק.

מי האמין באותם ימים שחודשיים יחלפו ונתפלל למצב שהמשחקים הללו יתקיימו בלי קהל, העיקר שיתקיימו.

אחרי שצרפת והולנד הודיעו על סיום העונה - החלטות שהתקבלו בהרבה זעם (בעיקר אצל הקבוצות שהיו אמורות לעלות ליגה) - כל העיניים נשואות לגרמניה ולאנגלה מרקל, המנהיגה האמיתית של העולם החופשי, שביום רביעי צפויה להחליט בישיבת ממשלה מתי מחזירים את הכדורגל. ברגע שזה יקרה, שאר המדינות יתחילו לנוע.

גם באיטליה ובספרד, שחטפו את הקורונה בצורה הקשה ביותר באירופה, קבוצות חזרו לאימונים ויש תקווה שיצליחו להשלים את העונה ולהפוך את הכדורגל ליונה עם עלה של זית, שמסמלת את תום המבול.

2 אין ספק שצפויים לנו אתגרים. הקבוצות כבר החלו באימונים ללא מגע, ובשלב הבא יעברו לאימונים מלאים. משרד הבריאות דורש בידוד מלא של שבועיים לכל השחקנים, דבר שידחה את החזרה ביותר מחודש. במקום זאת, אפשר לבודד את הקבוצות במחנה אימון סגור למשך 14-10 ימים, שבהם השחקנים ימשיכו באימונים קבוצתיים מלאים, אבל יימנעו ממפגשים עם גורמים חיצוניים. אחרי שבועיים, בתקווה שהמגמה החיובית תימשך ולא יאובחנו חולים, אפשר יהיה להתחיל לקיים משחקי אימון ואז את הפלייאוף.

ההתאחדות הישראלית תהיה חייבת לערוך התאמות. לשחק בעומסי החום של יוני ויולי זו משימה קשה ביותר, בוודאי אם מביאים בחשבון את העובדה שהשחקנים מגיעים אחרי פגרה ארוכה ותקופת הכנה מאולתרת וכנראה ייאלצו לשחק שלושה משחקים בשבוע.

הרעיון של הגדלת מספר החילופים לחמישה או לשישה בשלוש פעימות (כדי לא לעצור את שטף המשחק) יכול להיות נכון לתקופה הזו, שבה חייבים להיות גמישי מחשבה.

3 חזרת הכדורגל היא חיונית. מעבר לגעגוע האמיתי למשחק עצמו, למתח ולשלל הרגשות שהכדורגל מביא עימו, אסור לתת לקבוצות להתמוטט כלכלית - מה שיקרה אם הליגה לא תחזור.

עשרות אלפי ילדים מתאמנים בתקווה להגשים חלום, חלקם גם את חלומות הוריהם, ואם מועדונים יקרסו, לרבים מהם לא יהיה איפה לשחק. כמו כן, אלפי משפחות תלויות בכדורגל למחייתן, ולא מדובר רק בשחקנים. עובדי מנהלה, אנשי מחלקות הנוער, אפסנאים, פיזיותרפיסטים, העובדים במגרשים, גננים, צלמים, צוותי השידור ואפילו מאפרות (תירגעו, לא לשחקנים) - כל אלה, יחד עם הסימבוליות בחזרת הספורט לחזרה של החיים עצמם כמו שהכרנו, זועקים למקבלי ההחלטות: #תחזירולנואת_הכדורגל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו