אסור לשופטי נתניהו להיות ברגים במערכת

1. בשבוע שעבר דחו שלושת שופטי המחוזי בירושלים את בקשת נתניהו שלא להגיע להקראת כתב האישום, כשהם מנמקים את החלטתם, שתרומתו תתמצה בכך שיאשר כי קרא את כתב האישום והבין את תוכנו. באולפני הטלוויזיה חגגו את ההחלטה העניינית והתרבותית, והציפייה היתה כי נתניהו יגיע אבל וחפוי ראש לתפוס את מקומו בספסל הנאשמים.

בהחלטת השופטים ובעמדת כתבי המשפט היתה מידה לא מבוטלת של "תמימות קדושה" או עיוורון מרצון, שהתנפצו אל מול נאשם מתריס ומתנגד. אם היום הראשון של משפט נתניהו הוא סימן לבאות, אז כנראה יתממשו דברי השופט אוליבר וונדל הולמס על בית המשפט: "צדק זה לא מה שאנחנו עושים שם". אסביר. 

2. רוברט קאבר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ייל, כתב במאמר מפורסם כי "פרשנות משפטית מתרחשת בשדה של כאב ומוות", היא אינה רק פעולה מנטאלית, אלא מבוססת על נכונות להקרבה בדם ודמעות - לרוב דמו של הנאשם ודמעות מקורביו. שפיטה היא פעולה קהילתית, השופטים הם שחקנים קבוצתיים, והחלטותיהם אינן נאכפות מעצמן.

לכן, הסביר קאבר, השופט פועל תמיד כחלק ממבנה של "שיתוף פעולה אלים" בין מחוקקים, תובעים, סנגורים, שוטרים, רופאים וסוהרים. אלימות החוק נוטה להיעשות בחלקים קטנים על רצף של זמן ומקום (בתחנת המשטרה, בבית המעצר, בפרקליטות, בבית המשפט ולבסוף בבית הכלא) תוך חלוקת תפקידים ואחריות בין הפקידים השונים שנוטלים בה חלק. 

3. בתוך המבנה של שיתוף פעולה אלים הנטייה של כל אחד מ"שחקני" המשפט היא להוריד מעצמו אחריות למעשים האלימים, ולשמש מעין "בורג במערכת". המשטרה רק חוקרת. התביעה רק תובעת. השופט רק שופט. והתליין רק לוחץ על הכפתור. נטייה זו אינה פוסחת על השופטים, ובאה לידי ביטוי בהתמקדות בפרשנות סעיפי החוק הפורמאליים, בתקדימים, בכללים ובערכים. אבל ממש באותה עת, גם בנטייה להתעלם מסבלו של הנאשם ומייסורי בני משפחתו ומקורביו. 

4. התמקדות שופטי נתניהו בהחלטה המשמעותית הראשונה בפרשנות סעיפי חוק פורמליים, התעקשותם כי יצהיר מולם כי "קרא" ו"הבין" את כתב האישום מדגימה נטייה זו. למי נועדה ה"קריאה" וה"הבנה" בנסיבות הנ"ל? נכונותו של נתניהו להשמיע דברי תוכחה על המשטרה והפרקליטות אולי חריגה, אבל בל נשלה את עצמנו כי נאשמים אחרים משתפים פעולה מרצון. איננו משכנעים את העצירים והנאשמים להגיע לבית המשפט, שכן אם לא יגיעו "מרצון", הם ייגררו על הברכיים. 

5. נכונות השופטים להפעיל כוח נמצאת תמיד ברקע, וכוחניות החלטת השופטים בלטה שלשום במיוחד כאשר עדשת המצלמה לכדה את אבנר נתניהו, שהגיע ללוות את אביו ברגעיו הקשים ונאלץ להיוותר מחוץ לאולם. ספק רב אם השופטים הקדישו מחשבה לקרובי משפחות הנאשמים כשהחליטו להגביל נוכחות המשתתפים לעורך דין אחד לכל נאשם בלבד. 

6. מערכת החוק היא מערכת של שיתוף פעולה אלים, והשופטים הם חלק אינטגרלי ממערכת זו. אבל אסור לשופטי נתניהו להיות ברגים במערכת, עליהם להפעיל שיקול דעת עצמאי בעתיד לבוא, בגלל החששות מפני אכיפה בררנית, הטענות להדחה וסחיטת עדים, ותלונות למוטיבציות פוליטיות פסולות מצד הפרקליטות.

במערכת המשפט הישראלית, בשונה מהמערכות בארה"ב, כמעט ולא קיימים אמצעי פיקוח ובלמים על כוחה של הפרקליטות, והשופטים נדרשים ומחויבים לחקור אבל גם לגבות מחיר (ולפסול ראיות ועדויות שהושגו שלא כדין) אם יתברר כי זכויות בסיסיות של הנאשמים וכללי יסוד הופרו. אם זה לא יקרה, צדק זה לא מה שהם יעשו שם. 

ד"ר שוקי שגב הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה, מומחה למשפט חוקתי, ופילוסופיה של השפיטה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו