עד לאחרונה נהניתי להקשיב לך כשעסקת בפרשנות על התנהלות הציבור החרדי והדתי במדינת ישראל. לאחרונה עברת לניתוחים סוציופוליטיים על ישראל השנייה מול ישראל הראשונה וכיוון שקשה לי להאמין שהחלוקה אצלך היא על בסיס ארץ מוצא של ההורים או הסבים והסבתות (הרי לא יתכן שאתה מחלק אותנו אזרחי ישראל לפי חלוקה שניחוח או ליתר דיוק סירחון גזעני מאחוריה) הרי מה שנותר לי לחשוב שאתה מחלק אותנו על בסיס הביוגרפיה הכלכלית.
ישראל הראשונה - עשירים ישראל השנייה - עניים ובפירוט יתר בישראל השנייה נכללים מי שהוריהם היו עובדי צווארון כחול, חיו בדלות עם עלייתם ארצה, בשכר נמוך, עסקו בעבודת כפיים קשה ולעתים סבלו ממחסור במזון, ומולם מי שהוריהם היו עובדי צווארון לבן שהועסקו במשרדים ממוזגים וחיו חיי רווחה, עם מזון בשפע ומנויים לתיאטרון מנקודת מוצא זו הגעתי למסקנה שעלי לנסות ולהציג בפניך מקצת מהביוגרפיה של מי שאתה מכנה ישראל הראשונה אנשים כמוני.
נולדתי להורים שנמלטו מאימת הנאצים, אמי מגרמניה, ואבי מאוסטריה. עם הגעת אניית המעפילים של אבי לארץ, הוא נדרש על ידי אנשי ההגנה (אנשי "ישראל הראשונה" שחילצו יהודים מהתופת תוך סיכון חייהם) לזרוק דרכוניהם לים כדי שהבריטים לא ידעו לאן להחזירם. אבי ששהה במחנה עתלית זמן קצר חיפש פרנסה בשכר יומי עלוב בפרדסי נס ציונה . אמי עבדה בפרדסי ראשון לציון. עובדי קבלן טרם שהמושג בא לעולם. אחרי כמה שנים בארץ נישאו וכמקובל בישראל הראשונה באותה עת חיו עם משפחה נוספת בדירה אחת עם חדר שירותים אחד.
אחרי לידת הבן הראשון (אחי אשר) עברה אמי פעמיים הפלות יזומות כי " אין לנו איך לפרנס ולדאוג לחינוך של 2 ילדים . בקושי לאחד. לבסוף כנראה נתרצו ואחרי 8 שנים אני באתי לעולם. גרנו 4 נפשות בדירת חדר אחד. כמקובל ב"ישראל הראשונה", השבעה, לפי גירסתך, אחי ואני חלקנו אותה מיטה בסמוך למטבחון של כמטר מרובע.
בהיותי בן 9 אבי נפטר. כיון שהיה עצמאי זעיר ולא הצליח לשלם לביטוח לאומי אמי לא הייתה זכאית לקצבת שאירים (לשמחתי החוק תוקן שנים אחרי על ידי אנשי "ישראל הראשונה") ונאלצה לעבוד בעבודה פיזית קשה כדי לפרנסנו. אמי בהתאם לערכים שספגה בבית סירבה בכל תוקף שאחי יפסיק לימודיו התיכוניים כדי לצאת לעבודה ולסייע בפרנסת הבית (כי חינוך חשוב יותר מאוכל- אמרה).
מדי פעם אני נזכרתי בתשובתה כאשר שאלתי למה אינה אוכלת מנה בשרית כמוני בארוחת צהרים : "אני מעדיפה פרוסת לחם. זה טעים לי יותר". ואני כילד האמנתי לתרוץ. בבית הספר התיכון בו למדתי היה שכר לימוד מדורג ואנו זכינו להנחה הגדולה ביותר עקב המצב הכלכלי. גם בשרותי בצה"ל זכתה אמי בתשלום קבוע כזה לסיוע בכלכלת הבית כזה שהיום סמלת ת"ש מסדרת.
אז אני, לטענתך, יציר האליטה של ישראל הראשונה שמעמיד לדין את צאצאי ישראל השנייה . אני מדירת החדר ומהמיטה המשותפת עם אחי מעמיד לדין את הבעלים של הווילה בקיסריה כי "קשה לי לראות בהצלחה של בן ישראל השנייה שהגיע לגדולה".
מאז עמדתי על דעתי הכרתי רק ישראל אחת. ישראל של סולידריות חברתית. ישראל שבה כולם שווים (גם בפני החוק) . יחד עמי לחמו בטנק במלחמת יום הכיפורים תומך בפנתרים השחורים ובן קיבוץ שנפל בקרב. גם בבתי הקברות הצבאיים לא מבחינים בין נופלי ישראל הראשונה וישראל השנייה.
איני פוסל ואיני מותח ביקורת על מי שהחליט לתמוך בבנימין נתניהו. אני מכיר רבים כאלו. אני פוסל את מי שבהקשה על המקלדת או בסיטאפ בטלוויזיה הופך את הוריי (אלו מהפרדס בנס ציונה) ואותי לתופרי תיקים מפלים, נצלנים ומתעשרים על חשבון אחרים ושאינם מפרגנים לאחרים מבני עמי כי לטענתך אנחנו רואים עצמנו כנעלים מול נחותים.
אז מצא לך תירוצים משכנעים יותר לתמיכתך בנתניהו . בעשר שנותיו כראש ממשלה היו לו לא מעט הישגים שאתה יכול להתהדר בהם רק אל תהפוך אותו לנציג המקופחים מול המנצלים. בסוף כולנו נולדנו בצלם, אין בינינו לא עליונים ולא תחתונים. כולם שווים (גם בפני החוק).
