הכדוריד הישראלי עבר ב־20 השנים האחרונות אינספור אירועים, שעם סיומה הרשמי של עונת 2020/19 אפשר להגיד אותם במשפט אחד: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
בשנת 2000, אלופת ישראל העפילה לרבע גמר ליגת האלופות, כעבור שנתיים הנבחרת השתתפה באליפות אירופה, ולמה זה? לא בגלל תקציבים גדולים ומשכורות מנופחות ברמה יוצאת דופן, אלא בגלל ענפים חשובים מאין כמותם של העוסקים במלאכה - תחרותיות יוצאת דופן וערכים שהיו כנר לרגליהם של העוסקים במלאכה.
ומאז, במעבר מהיר, ראו מה קרה: הנהלה מנופחת, יו"ר איגוד נטול השפעה מעשית - הן באשמתו והן באשמת הנהלת האיגוד - ואתמול הגיעה החותמת הסופית לגזר דין הכליון שפסק על עצמו הכדוריד הישראלי: מכבי ראשון לציון זכתה, אם אפשר לקרוא לזה כך, באליפות המדינה ואילו מכבי דימונה תישאר בליגה שתתנפח ל-13 קבוצות.
במקרה של מכבי ראשל"צ יש סיבה אחת לזכייה שעומדת מאחוריה ושתי סיבות שעומדות כנגדה. לאורך העונה היא היתה הקבוצה הטובה בארץ ולא בכדי דורגה ראשונה בטבלה. מנגד, פורמט ליגת הכדוריד בישראל - בניגוד למדינות כדוריד מכובדות דוגמת גרמניה וספרד - כולל פלייאוף, שהיסטורית הקשר בין סיום במקום הראשון בליגה הסדירה לבין אליפות בסיום סדרת הגמר מקרי לחלוטין. הסיבה הנוספת היא שמבט פשוט על המשחקים שנותרו עד תום העונה הסדירה מצביע שנותר מפגש ראש בראש בין הראשונה לבין השנייה מ.כ חולון. אדרבא, לחולון נותרו משחקים קלים יותר על הנייר עד לתום העונה.
ואם יש קבוצה, שלמעט פוליטיקה, אין, לא היתה וגם לא תהיה שום סיבה להותיר אותה בליגת העל זו מכבי דימונה. עולה חדשה, תרתי משמע, חביבה אבל הוכיחה את עצמה כלא יותר מזה. שינויים למכביר מתחילת העונה, פיטורים, החלפות ומה לא? אה, נקודות. סליחה, לא נקודות - נקודה. אפס נקודות. הכיצד ייתכן שקבוצה כזו, שהפער בינה לבין הלפני אחרונה עומד על 12 נקודות בתום המחזור ה-19 תישאר בליגת העל.
ויש החלטה נוספת שאולי רבים יראו בה הגיונית אבל בהתחשב בהחלטות היא אינה הוגנת בעליל. גמר גביע המדינה, לכאורה, יפתח את העונה הבאה. ומה המעמד של שחקנים דוגמת טל הרשקוביץ שעברו, וכנראה עוד יעברו, לקבוצות אחרות מהפועל אשדוד ומכבי ראשון לציון?
בתוך כך, האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית לא רק לנציגי מרכז מכבי בהנהלת איגוד הכדוריד, אלא לכל חברי ההנהלה. הרי מהרגע שהחל הסגר והופסקו המשחקים אתם שידרתם בעמודי הפייסבוק שלכם "נגמרה העונה", כשהוועדה המקצועית שהוכחה כחסרת כל יכולת אפילו עוד לא דנה על מעמד העונה הנוכחית.
הרצון בהתנערות מחוזים בקבוצות שונות, חלקן עם התנהלות תקציבית בעייתית ופערים במילא במשכורות, גרמו לקבוצות להשתתף בתחרות "לרוץ אל החל"ת" במקום לרוץ אל ערכי הספורט.
הכדוריד הישראלי איבד, באשמת אותם פוליטיקאים ולא ספורטאים, את התחרותיות והערכים שאפיינו אותו. מכאן והלאה, כל שנותר לי להגיד: ברוכים הבאים לאזור הדמדומים של הספורט הישראלי, בתקווה שענפים אחרים לא יקבלו ממכם דוגמה. פוליטיקאים נמאסתם
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו