רק השבוע דווח על עלייה של 120% בתלונות על מקרי האלימות במשפחה,11 נשים ותינוקת נרצחו על ידי בני משפחה מתחילת השנה ואם יהיה גל שני של קורונה שיכלול סגר והדרדרות נוספת במצב הכלכלי, אנחנו צפויים לנתונים קשים עוד יותר. לשרה אורלי לוי-אבקסיס שאיפות חברתיות, על הטיקט הזה היא גם נבחרה ואם תשכיל, תוכל ליצוק בדיוק את התוכן הזה למשרדה, כך שעל דגלו תיחרט התקווה לשינוי בקהילה בנושא האלימות במשפחה. כל מה שהשרה לוי-אבקסיס צריכה לעשות הוא לנצל את ההזדמנות שניתנה לה ולבנות משרד שייכנס לוואקום שרבים כל כך ממשרדי הממשלה מעדיפים להתעלם ממנו.
כחלק מסמכויותיה של השרה היא מונתה כחברה בתוכנית הבין משרדית למניעת אלימות במשפחה, כך שהיכולת להשפיע כבר נתונה לה וזאת מלבד הסמכות הישירה של המשרד לטיפול בקהילה. לשרה צפויה עבודה רבה בתחום, אבל הנה כמה עצות שיכולות לסייע לה: הטיפול באלימות במשפחה צריך להתחיל בחינוך הדור הצעיר להבנה של מה הם תהליכי אלימות, כיצד הם נתפסים ומה הם דרכי ההתמודדות בתופעה. אלימות במשפחה לא מאפיינת אוכלוסיות מסוימות, היא כן מאפיינת תפיסות מעוותות לגביי אופן פתרון סכסוכים וזאת בלי הבדל מוצא או השפעה של מעמד סוציואקונומי. שיתוף פעולה בין המשרד לקידום קהילתי במסגרת התכנית הלאומית "עיר ללא אלימות" שנמצאת תחת אחריות המשרד, למשרד החינוך יוביל לגיבוש תוכניות שיילמדו בבתי הספר שמטרתם לחנך לשינוי בתפיסת המחשבה כבר מגיל צעיר.
אם מתייחסים להיבט הקהילתי, הרי שאי אפשר להתעלם מכך ששרותי הרווחה ברשויות המקומיות קורסים, אין מספיק תקנים או מספיק יכולת תקציבית לפעול ולסייע במקרי אלימות במשפחה. מקרי האלימות צריכים וחייבים להיות מטופלים בקהילה וחייבים לכלול הרחבת המקלטים לנשים מוכות שסובלים מצפיפות יתר ומדוחק בעייתי, כך שהם אינם מאפשרים את הסיוע ההגנתי החשוב כל כך עבור נשים וילדים. השרה לוי-אבקסיס צריכה לפעול להרחבה של תקני כח אדם שאמונים על הטיפול, האבחון והזיהוי והפניית תקציבים במיוחד לצורך מטרה כזאת.
קידום וייזום חקיקה שמטרתה להחמיר את הענישה על עבריינות חוזרת במקרים של אלימות במשפחה היא הכרחית. המקרים מלמדים כי רבים מאלה שנשפטו בגין אלימות במשפחה ואף ישבו מאחורי סורג ובריח, חזרו על מעשיהם האלימים. הענישה במקרים אלה צריכה להיות כבדה ומשמעותית כך שתהווה גם הגנה על הנפגעים והנפגעות. מהצד השני, ההחמרה בענישה צריכה להתקיים גם בעת הגשת תלונות סרק על אלימות כחלק מהליכים מניפולטיביים להוצאות צווי הרחקה במקרים של סכסוכי גירושים. יש מקום לנקוט בסנקציות כלכליות משמעותיות נגד מי שהגיש תלונה או בקשה לצו הרחקה בחוסר תום לב, כך שבתי המשפט יוכלו להתפנות ולסייע לנזקקים ולנזקקות האמתיים.
תיקוני חקיקה נוספים אותם צריכה השרה לקדם מתייחסים לצורך להתייחס לטרור כלכלי כאלימות לכל דבר ועניין. אלימות כלכלית במשפחה היא אלימות נפשית והיא שוות ערך לאלימות פיסית. מה גם שרבים מהמקרים יכולים להביא גם לאלימות פיסית בסופו של דבר. עד היום אין בחקיקה התייחסות למושג אלימות כלכלית ואופן הטיפול בה והגיע הזמן לשנות זאת.
רבות כבר נכתב על המשרד לחיזוק וקידום קהילתי עליו אמונה השרה, ועיקרו על כך שהוקם עבורה במיוחד כצורך פוליטי מעין יצור כלאיים, שעטנז בין-משרדי, ללא תוכן מהותי. המשרד כבר זכה להיכלל בדירוג המפוקפק של רשימת המשרדים המוזרים ביותר בעולם ואי אפשר לשכוח את האנקדוטה המביכה שקודמה בתפקיד היה השר רובי פולישוק, דמות טלוויזיונית סאטירית. אלא שאם בוחנים לעומק את סמכויות משרדה של השרה לוי-אבקסיס, עולה כי הוא טומן בחובו אפשרויות יישומיות אמתיות לשינוי מהותי בחברה הישראלית, שינוי שהחברה שלנו כל כך זקוקה ומתהווה לו.
עו"ד ד"ר רונן דליהו הוא מומחה לדיני משפחה
