ישראל אינה ולא תהיה מדינת אפרטהייד

השבוע חזינו בליקוי חמה חלקי בשמי ישראל. הטענה שהחלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וההתיישבות ביהודה ושומרון תהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד כביכול, היא ליקוי מאורות מלא.

המונח אפרטהייד התייחד מראשיתו למדיניות ההפרדה הגזעית בדרום אפריקה, שבה מיעוט לבן שהעניק לעצמו זכויות יתר, שלט ברוב האוכלוסייה - שממנה נשללו זכויות יסוד מכוח הפרדה גזעית בין קבוצות שונות על פי צבע העור. בשנים האחרונות ההגדרה הורחבה כדי לטפול על ישראל האשמה כאילו יחסה לפלשתינים הוא אפליה מבוססת גזע, ולא תולדה של מאבק פלשתיני אלים ומתמשך בתנועה הציונית. 

מאחר שהחלת הריבונות העומדת על הפרק מתייחסת לשטחי ארץ ישראל שבהם נוכחות ערבית דלה ביותר, הטענה אינה מובנת, שכן רוב התושבים הערבים ביו"ש מתרכזים בשטחי A ו־B, שם חל עליהם כבר כיום הדין שהחילה הרש"פ ולא הדין הישראלי. אם ישראל אינה מדינת אפרטהייד כיום, החלת הדין הישראלי במקומות שבהם יש התיישבות יהודית לא תשנה זאת.

אלא שטענת האפרטהייד, בניסוחים שונים, ממוחזרת בכל הזדמנות שנראית מתאימה לקעקע את זכות העם היהודי לכונן מחדש את ביתו הלאומי בארץ ישראל; זכות שהוכרה בוועידת סן רמו לפני 100 שנה - לרבות הזכות לעלות ארצה, ליישבה בהתיישבות יהודית צפופה ולנהל את המקרקעין באופן שיקדם זאת; זכות שאושרה על ידי חבר הלאומים בכתב המנדט ואושררה בסעיף 80 למגילת האו"ם. 

הטענה הושמעה בעבר, כשישראל החילה את ריבונותה על מזרח ירושלים ועל העיר העתיקה, בעת שהחילה את הדין הישראלי על רמת הגולן ובעת שהכנסת תיקנה את חוק האזרחות כדי למנוע איחוד משפחות פלשתינים עם אזרחי ישראל. כשבג"ץ מקעקע את מדיניות הפיתוח של ההתיישבות היהודית בישראל, רומס בהחלטותיו את חוק יסוד: הכנסת, השולל את זכות ההשתתפות בבחירות מרשימה וממועמד השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ובקרוב, חלילה, אף את חוק יסוד: הלאום - הוא מצרף את קולו לטענה שהגשמת ערכי הציונות היא גזענית ביסודה. זה מה שעמד בעבר, וזה מה שעומד כיום ביסוד טענת האפרטהייד.

מדובר בטענה שקרית. ישראל שוקדת על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, אך בה בעת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בלבד, עם שבהיותו קדום מתייחד בשפה, בהיסטוריה, באוצרות תרבות ובדת משלו. 

מנגד, הפלשתינים אינם רואים במתן הגדרה עצמית לתושבי יהודה ושומרון הערבים סוף פסוק לתביעותיהם הלאומיות. אמנת אש"ף קובעת כי "העם הפלשתיני הוא חלק אינטגרלי מהאומה הערבית", וכי "פלשתינה היא מולדת העם הערבי־פלשתיני והיא חלק בלתי נפרד מהמולדת הערבית רבתי". על פי האמנה, גם לערביי ישראל שבתוך הקו הירוק זכות להגדרה עצמית בפלשתינה ולריבונות עליה. חלוקת הארץ והקמת ישראל בטלות מיסודן, וכך גם הצהרת בלפור והזכויות שהוקנו לעם היהודי בכתב המנדט. זאת גם עמדת הרשימה המשותפת, שחברים בה מבקשים לבטל את חוק השבות.

במשפט הבינלאומי מדינה זכאית להגן על עצמה, לא רק מטרור פיזי אלא גם מאיומים קיומיים. הסכנות האורבות לישראל מהקמת מדינה פלשתינית בלב הארץ צריכים להרתיע את אוהבי השלום ורודפיו - שלום אמת - מלתמוך ב"פתרון" כזה טרם בשלו התנאים לכך. תוכנית המאה מדגישה שאין מקום למדינה כושלת נוספת במזרח התיכון, וקובעת תנאים שיאפשרו את הקמתה רק כשיתגשם חזון הנביא ישעיהו. 

השימוש במונח אפרטהייד נועד להפוך את ישראל - דמוקרטיה הנלחמת על קיומה תוך כדי כיבוד הזכויות האזרחיות והדתיות של כלל תושביה - למוקצה בעולם, להטביע את אות קין על מצחו של הבל. זאת טענה שקרית, והגיעה העת לשים לה סוף פסוק. 

טליה איינהורן היא פרופ' מן המניין באוניברסיטת אריאל וחברת האקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי